מדינת ישראל נ' גית

הכרעת דין

1.האישום

הנאשם נהג ב- 23.9.12 סמוך לשעה 11:30. החלה השוטרת שירן נעים לרשום דו"ח לרכב שחנה ברח' צאלח א-דין באופן שהפריע לתנועה. במהלך רישום הדו"ח נכנס הנאשם לרכב והחל לנסוע על אף שהשוטרת ריקי אלקבץ סימנה לנהג לעצור.

הנאשם עצר הרכב וברח לכיוון מסגד סמוך. לאחר דקות נעצר הנאשם והסתבר כי אינו מחזיק ברשיון ואין על שמושו ברכב בטוח.

2.התשובה לאישום

הנאשם כלל לא נהג ברכב, עבר משם וחשדו (השוטרות) שנה .הרכב אינו שייך לנאשם.

3.תימצות העדויות

העדה המרכזית הינה השוטרת שירן נעים (ע.ת. 1). בנוסף לה העידו מפקח משרד התחבורה (ע.ת. 2) שהיה עם השוטרות ריקי אלקבץ (ע.ת. 4) והשוטרת מוריה סעדון (ע.ת. 3).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

ע.ת. 1 רס"ל שירן נעים ביססה עדותה על דו"ח פעולה (ת/1). את האירוע לא זכרה. בדו"ח ציינה כי החלה לרשום לרכב דו"ח ובתוך כדי כך הגיע הנהג נכנס לרכב והחל נמלט על אף שע.ת. 4 סימנה לו לעצור. ע.ת. 4 כותבת "אני שהייתי על ההגה במהלך הרישום (דו"ח – י.ר.) המשכתי בנסיעה אחריו וסימנתי לו לעצור כאשר אני נוסעת במקביל אליו והנהג מסתכל עלי והצבעתי לו על המדים תוך כדי שהוא עוקף רכבים בדרך בכך שהוא נוסע על נתיב נסיעה נגדי ומסכן הבאים ממול...". בהמשך כותבת כי הרכב נעצר ואז מבחינה בנהג "כשהוא לובש ג'ינס כחול וחולצה לבנה מכופתרת עם פסים בצבע סגול ומשקפי שמש תלויים על פתח החולצה העליון".

הנאשם להסברי ע.ת. 1 ברח למסגד. ע.ת. 1 ביקשה מע.ת. 2 שיגיע עימה למסגד ומחלון המסגד זיהתה את הנאשם והצביעה לע.ת. 2 על הנאשם. משהבחין הנאשם בשוטרת בחלון נמלט. לאחר פרק זמן כותבת ע.ת. 1 "הבחנתי באדם המגיע לכיוננו וכשהסתכלתי הבחנתי בחשוד" (אז גם זוהה – הנאשם).

בתחקור החשוד משנשאל ע"י ע.ת. 1 כיצד הגיע למסגד התמהמה ואמר כי תשובות יספק לחוקר.

ע.ת. 1 נחקרה באריכות על ידי ב"כ הנאשם ובעדותה חזרה על האמור במיזכרה תוך שהדגישה כי ראתה וזיהתה הנאשם (פרוט' עמ' 4 ש' 2 עמ' 5 ש' 11 וש' 29-24 עמ' 6 ש' 2-1, 6, 8, עמ' 6 ש' 26).

ע.ת. 2 עופר נוח – מפקח משרד התחבורה. ע.ת. 2 העיד כי ע.ת. 1 רשמה דו"ח לרכב ובמהלך הרישום הגיע הנהג, ע.ת. 4 צעקה לו לעצור והוא נסע. ע.ת. 2 אישר כי ע.ת. 1 הורתה לו את מי לעצור במסגד ואולם החשוד נמלט "כנראה... מאיתנו" (פרוט' עמ' 7 ש' 29-28 ופרוט' עמ' 8 ש' 16). הנאשם לא נמצא במסגד ובחוץ זיהה את החשוד ולכן ביקש מע.ת. 4 שתזהה אותו "כי זה הבחור שהצביעה עליו שירן כנהג הרכב כאשר היינו במסגד...." (פרוט' עמ' 8 ש' 2-1 וש' 32-31).

ע.ת. 3 רס"ל מוריה סעדון כתבה מזכר (ת/4) וציינה כי לא הבחינה בנהג הרכב ובבריחת החשוד.

ע.ת. 4 רס"ר ריקי אלקבץ. כתבה מזכר (ת/5) וזכרה האירוע. במיזכרה סיפרה כי ע.ת. 1 רשמה דו"ח לרכב שהפריע לתנועה וכאשר הגיע "הבחור" לרכב סימנה לו וצעקה לו לעצור "אך לא ראיתי אותו בבירור על מנת שאוכל לזהות אותו". גם ע.ת. 4 מציינת כי ע.ת. 1 זיהתה החשוד דרך חלון המסגד וביקשה מע.ת. 2 שיגש אליו אך החשוד נמלט. בהמשך משהמתינו ביציאה מהמסגד הבחין ע.ת. 2 באותו אדם עליו הצביעה ע.ת. 1 והיא עצרה אותו. בעדותה בבית המשפט אמרה לגבי ע.ת. 1 "שירן שוטרת ומסוגלת לזהות אותו. היא ראתה אותו ויודעת למה היא מתכוונת. שירן היא שוטרת מאוד חדה" _(פרוט' עמ' 12 ש' 27-26).

הודעת הנאשם (ת/6). אישר הנאשם כי נכנס למסגד להתפלל ומוסיף "שהייתי יושב במסגד ראיתי משטרה בדלת 3 שוטרות ושוטר באזרחי. זה היה לפני שהתפללתי ולפני שנכנסתי למסגד" (ש' 8-7).

כשיצא מהמסגד שוב הבחין בשוטרות שהסתכלו עליו אך לא דיבר עימן. זמן קצר לאחר פנה אליו שוטר ושאל אם יודע לנהוג והנאשם השיב בחיוב ובנוסף נשאל אם יש לו רישיון נהיגה והשיב בשלילה (יש לנאשם לדבריו רשיון ירדני).

השוטר אמר לו שהוא עצור משום שנהג ללא רישיון. בהמשך הודעתו אומר הנאשם "מהרגע שיצאתי מהבית ואז שיצאתי מהמסגד החלפתי בגדים בתוך המסגד. היית לבוש בחולצה עם פסים לבן וחום... כי כשהלכתי ברגל הזעתי וגם לפני התפילה... והסוודר נרטב". הנאשם הסביר כי ביקש ממישהו שנראה לו שייך למסגד מכונה שמייבשת בחום (כי נרטב) ואותו אדם נתן לו חולצה (אותה לבש עת שנחקר) – חולצתו המקורית הותיר במסגד ואת מי שמסר לו חולצה אינו מכיר (ש' 35-29).

הנאשם בעדותו חזר בכללית על האירוע כפי שמסר בהודעתו תוך שהכחיש כל קשר לרכב (פרוט' עמ' 15 ש' 23). לדברי הנאשם לפני התפילה משהבחין בשוטרים ניגש עם אחר לשוטרים לבקש שלא יכנסו למסגד בעת התפילה כדי למנוע בלגן (פרוט' עמ' 29-28). עוד טוען הנאשם כי הבחין בשוטרת שהצביעה על מישהו רחוק ממנו. משיצא נדרש להזדהות. הנאשם נשאל "דיברתי עם השוטרים לגבי הרכב. אמרתי לשוטרים שלא ישאירו את הרכב לבד" ותשובתו היתה "שלא יבוא מישהו ויקח את הרכב כי אח"כ אהיה אשם" (פרוט' עמ' 16 ש' 8-7 וראה גם ש' 11-10).