מדינת ישראל נ' גילקרוב

החלטה

א.פתח דבר

1.בפני ערר על החלטתה של כב' השופטת פראג בתיק ב"ש תעבורה ת"א 4010-07/11 מתאריך 20.07.2011, לפיו נדחתה בקשת ב"כ המבקשת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו עפ"י סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו-1996.

2.המשיב שוחרר ע"י בימ"ש קמא בתנאים כדלקמן:

א.הפקדת מזומן בסך 20,000 ₪.

ב.ערבות עצמית בסך 10,000 ₪.

ג.ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ ע"י הערב יצחק שמש.

ד.הפקדת דרכונו במזכירות ביהמ"ש.

3.כתב האישום מייחס למשיב ביצוע עבירות של נהיגה בשכרות מכוח סירובו ליתן בדיקת נשיפה,וכן נהיגה בקלות ראש ואי-ציות להוראות שוטר במדים – עבירות לפי סעיפים 62(3) ו- 64ד' בקשר עם סעיף 39(א) ו- 38(1), ו-62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א-1961, וכן עבירות על תקנות 169ו'(א) ו- 23(א)(2) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

ב.טיעוני ב"כ המבקשת

4.לטענת ב"כ המבקשת, קיימת תשתית ראייתית לכאורית איתנה כנגד המשיב, וכך גם נקבע ע"י כב' השופטת פראג בהחלטתה נשוא הערר.

5.למשיב עבר מכביד בעבירות תעבורה הכולל 65 הרשעות קודמות, ובין השאר בגין נהיגה בשכרות וגרם תאונת דרכים.

בגין הנהיגה בשכרות השית עליו בימ"ש לתעבורה 30 חודשי פסילה בפועל ו-8 חודשי מאסר על-תנאי שהינם בני הפעלה בתיק דנן.

הענישה דלעיל אושרה ע"י ביהמ"ש המחוזי יומיים לפני ביצוע העבירות נשוא הערר.

בנוסף, יש למשיב עבר פלילי מכביד בעבירות רכוש, אלימות, וכן עבירות על פקודת הסמים המסוכנים.

המשיב ריצה עונש מאסר בעבודות שירות בשנת 2001 בגין עבירה של סחיטה באיומים.

6.לטענת ב"כ המבקשת, נוכח נסיבות ביצוע העבירות בתיק דנן: נהיגה בקלות ראש בטיילת בחוף הילטון עת נהג המשיב בזיג-זג בין הולכי רגל שהלכו במקום וסיכן אותם בנהיגתו, כמו גם סירובו לעצור את רכבו ומעצרו רק לאחר מרדף, וכן סירובו לדרישת השוטר לבצע בדיקת "נשיפון", וכן בדיקת נשיפה במכשיר ה"ינשוף", וכן סירובו לבדיקת מאפייני שכרות בנהיגתו – בדיקות שנדרשו עקב ריח אלכוהול חריף שנדף מפיו, וכן התנהגותו שכללה קללות כלפי השוטרים ובריחתו מהמקום לאחר שכבר נעצר עד כי היה צורך לכובלו באזיקים – בכל אלה יש כדי לקבוע שהמשיב מסוכן לציבור, ועצם פסילתו מנהיגה איננה מאיינת מסוכנות זו.

7.ב"כ המבקשת הוסיפה וציינה, כי לא ניתן לקבוע שפסילתו של המשיב מאיינת את מסוכנותו, שכן הבסיס לאמון בו נשמט נוכח התנהגותו המזלזלת בגורמי אכיפת החוק, והרי הבסיס לחלופת מעצר נמצא בזיקה לאמון שביהמ"ש ייתן במשיב.

8.ב"כ המבקשת הציגה בפני ביהמ"ש תימוכין לטענתה בעמ"ת (ת"א) 30596-08-10 מדינת ישראל נ' אמנון כהן (לא פורסם), שם קבע ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט מודריק), כי כאשר נהג נתפס שלא בפעם הראשונה כשהוא נוהג תחת השפעת סמים:

"כיוון שהסיכונים הנובעים ממעשי עבירה כאלה חמורים ביותר, נראה לי שהדרך הנכונה ואולי היחידה לאיין מסוכנות כזו, היא על דרך של הגבלת החירות".