מדינת ישראל נ' גילגור ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"פ
בית משפט השלום דימונה
40217-02-11
4.7.2012
בפני :
רון סולקין

- נגד -
:
1. גריגורי גילגור
2. ברנרד אמסלם

:

החלטה (בענין נאשם 1)

החלטה (בענין נאשם 1)

בפני בקשה מטעם התביעה לחילוט מוצגים – כסף מזומן – שנתפס על הנאשם בעת עכובו/מעצרו בנוגע לעבירות נשוא כתב האישום דנן, בסך כולל של 5,551 ₪.

נאשם 1 הועמד לדין, הורשע ונגזר דינו, במסגרת הסדר טעון, בגין בצוע שתי עבירות של אחזקת מקום להימורים אסורים, בניגוד לסעיף 228(1) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, וכן עבירה של הפרעה לשוטר, בניגוד לסעיף 275 לאותו חוק.

הנאשם נדון, במסגרת ההסדר, למאסר מותנה וכן לקנס בן 5,000 ₪.

על פי העובדות בהן הורשע הנאשם, החזיק וניהל, בשתי הזדמנויות, מקום להימורים אסורים, ובאחד המקרים גם הפריע לשוטר להכנס למקום.

בדיון מיום יד' סיון תשע"ב – 04 יונ' 2012 עת פירטו הצדדים את הסדר הטעון בפני בית המשפט, עתרה התביעה לחילוט הכספים שנתפסו על הנאשם, הסניגור התנגד בטענה כי הדבר לא נזכר בהסדר, ובסופו של דבר הוחלט, כי בנדון זה יטענו הצדדים לאחר מכן ובית המשפט יכריע על פי שקול דעתו.

הנאשם הורשע ונדון בהתאם להסדר הטעון.

כעת, עותרת התביעה לחלט הכספים המזומנים שנתפסו אצלו, במקום בו ערך משחקי הימורים אסורים.

ההגנה מתנגדת לחילוט הכספים, מן הטעם המרכזי כי הדבר לא נזכר בהסדר הטעון, והנאשם לא צפה החילוט עת הסכים לעיצום הכספי שבהסדר (קנס בסך 5,000 ₪).

משנתפס הנאשם בעבירה של נהול הימורים אסורים, קמה סמכות לחלט הכספים שהחזיק, אשר קיים יסוד סביר להניח שהושגו בעבירה או שמשו לצורך עבירה. סמכות זו קיימת בדין הכללי בהתאם להוראות סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969, וכן קיימת סמכות בדין ספציפי בנוגע להימורים בלתי חוקיים, בהתאם להוראות סעיף 235(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (קיים הבדל בין הסמכויות, כאשר בהתאם להוראות סעיף 235(א) ניתן לחלט, במקרים מסוימים, רכוש או מוצגים גם כאשר הנאשם לא הורשע בעבירה, למעט כסף מזומן, ואולם הבדל זה אינו בר נפקות במקרה דנן, בו הורשע הנאשם בעבירה, שאז ניתן להחיל את שני הסעיפים דלעיל).

הסמכות לתפוס ולחלט מוצגים שהושגו לכאורה בעבירה קיימת בלא קשר לגזר הדין ואיננה חלק מהעונש. ראה האמור בסעיף 39 הנ"ל. סמכות זו תואמת האינטרס הציבורי, כי אדם לא יצא נשכר מפעילות עברינית, ובאה על מנת לפגוע בתשתית העברינית.

אלא, שבמקרה דנן, לא עתרה התביעה, בכתב האישום, לחילוט הכספים, ויש ממש בטענות הסניגור, כי הדבר עלול לפגוע באינטרס הצפיות של הנאשם.

לאחר ששקלתי נמוקי הצדדים לכאן ולכאן, לאור אי-עתירת התביעה לחילוט הכספים בכתב האישום או במסגרת הסדר הטעון, ומאידך בשים לב למקום ולאופן בו נתפסו הכספים, ראיתי לקבוע חלוקה אשר תאזן בין האינטרס הצבורי לבין אינטרס הצפיות של הנאשם ושל ההגנה, ולהורות כי מתוך הכספים המזומנים שנתפסו על הנאשם בעת בצוע העבירות, יוחזר אליו סך בן 2,500 ₪, באופן שיקוזז מן הקנס שהוטל עליו בתיק זה, והיתרה תחולט לטובת המדינה.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ב, 04 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>