מדינת ישראל נ' גורפינקל(עציר)

גזר דין

גזר דין

א. פתח דבר

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן: קשירת קשר לביצוע פשע (נושא האישום הראשון), זיוף מסמך הקשור לרכב, שימוש במרמה במסמך הקשור לרכב, זיוף מסמך לשם ביצוע עבירה, קבלת רכב גנוב, מסחר ברכב גנוב, התחזות כאדם אחר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (נושאי אישומים שני ושלישי) וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר (נושא אישום רביעי) - עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 413ח'(1), 413ח'(2), 413י', 413יא', 441 סיפא, 415 סיפא ו-418 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.מעובדות האישום הראשון לכתב האישום המתוקן, עולה כי אנשים אחרים (להלן: "האחרים"), קשרו קשר לבצע עבירות פליליות בתחום הרכב, שעניינן גניבת כלי רכב מחברות השכרת כלי רכב ומאנשים פרטיים, זיוף מסמכים שונים ובהם תעודות זהות ומסמכי רישוי של כלי רכב, שינוי סימני זיהוי של כלי הרכב וסחר בכלי הרכב הגנובים והמזוייפים בדרך של מכירתם או העברתם במרמה לאחרים.

פועל יוצא מקשירת הקשר הנ"ל, שהאחרים קשרו עם הנאשם לשם ביצוע חלק מהעבירות שתוארו לעיל.

מעובדות אישומים שני ושלישי לכתב האישום המתוקן, שכרו האחרים בשני מקרים שונים בספטמבר 2008 ובדצמבר 2007, שני כלי רכב מחברות השכרה, שיכפלו את מפתחותיהם, ולאחר שהטמינו בהם מכשיר טלפון נייד ומכשיר ניווט סלולרי המאפשרים לאתר את מקום הימצאם החזירו את כלי הרכב לחברות ההשכרה.

ימים ספורים לאחר החזרת כלי הרכב לחברות ההשכרה גנבו האחרים את כלי הרכב, ובהמשך שינו את סימני הזיהוי של כלי הרכב בכך שהצמידו לכלי הרכב לוחית רישוי עם מספר רישוי השייך לרכב אחר.

בשלב מאוחר יותר, האחרים, ביחד עם הנאשם, זייפו תעודות זהות על שם אנשים שונים, כשהתעודות נושאות את תמונתו של הנאשם, וכן זייפו רישיונות רכב על שמם של אותם אנשים. באמצעות המסמכים המזויפים, העביר הנאשם את הבעלות על כלי הרכב על שם זהויותיו הבדויות, ובהמשך מכר הנאשם את כלי הרכב וקיבל תמורת הרכב נושא האישום השני סך של 85,000 ₪ במזומן, ותמורת הרכב נושא האישום השלישי סך של 72,000 ₪ במזומן.

מעובדות האישום הרביעי לכתב האישום המתוקן, עולה כי במועדים שונים עובר ליום 21.9.10, זייף הנאשם תשע תעודות זהות שונות, הנחזות להיות תעודות זהות על שם אנשים שונים והנושאות את תמונתו של הנאשם, והחזיקן ברשותו, וזאת כדי לבצע עבירות באמצעות התעודות המזויפות או כדי להקל על ביצוען.

ב. הסדר הטיעון

3.במסגרת הסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים כי יעתרו במשותף לרכיבי הענישה הבאים: מאסר בפועל בן 6 חודשים, בניכוי ימי המעצר, לריצוי מאחורי סורג ובריח; מאסר על תנאי, לשיקול דעת בית המשפט; פיצוי בסך 5,000 ש"ח שיופקד בקופת בית המשפט עובר לשלב הטיעונים לעונש ויחולק באופן שווה בין נפגעי העבירה באישומים השני והשלישי, וקנס לשיקול דעת בית המשפט.

4.בתאריך 8.11.10 בעת הצגת הסדר הטיעון בפני בית המשפט ציינה ב"כ המאשימה, כי הוסכם בין הצדדים, שהתביעה תעתור לתשלום קנס שיהא בשיעור פחות מהפיצוי הכספי, וההגנה תהיה חופשית בטיעוניה לגבי רכיב ענישה זה.

ג. עמדת המאשימה

5.עקב שביתת הפרקליטים לא התייצב נציג המאשימה לדיון שנקבע לטיעונים לעונש.

ברם כאמור, ב"כ המאשימה הביעה עמדתה לעניין העונש הראוי לנאשם, ועשתה כן הן בהסדר הטיעון בכתב, והן בטיעוניה בע"פ בישיבת ביהמ"ש מתאריך 8.11.10.

ד. טיעוני ב"כ הנאשם

6.ב"כ הנאשם עתרה לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון אשר הינו לדעתה סביר וראוי.

כמו כן עתרה לבית המשפט שלא להטיל כל קנס כספי על הנאשם, לאור מצבו הכלכלי הקשה ביותר.

ב"כ הנאשם אף ביקשה להשיב לנאשם סכום בסך 1,495 ₪ שנתפס בכיסו ביום מעצרו, ומקורו לטענתה הינו לגיטימי ולא נועד לצורכי פשע.

ב"כ הנאשם הוסיפה וציינה כי כתב-האישום שהוגש נגד מרשה, הינו הספיח האחרון בפרשה רחבת היקף שכללה 14 נאשמים שחלקם נדון בפני כב' השופט רוזן בביהמ"ש המחוזי בת"א (ת"פ 4115-09 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א – פלילי נ' מאגאלניק ואח' (פורסם בנבו)).