מדינת ישראל נ' גורליק

החלטה

בהחלטתי הקודמת מיום 21/1/14 הוריתי על פסילתו של המשיב עד תום ההליכים בתיק זה ולמשך 5 חודשים מיום 15/11/13.

התיק הוחזר אלי מבית המשפט המחוזי כאשר בית המשפט המחוזי הורה כי אבדוק את טענות ב"כ המשיב בכל הנוגע לראיות לכאורה לגבי אחריותו לתאונה.

הצדדים דיברו ביניהם ובפתח הדיון הודיע ב"כ המבקשת כי הגיעו להסכמה דיונית לצורך הדיון היום בבקשה זו בלבד לפיה מוסכם גם על התביעה כי בשלב זה אין ראיות לכאורה לעניין התאונה.

בנוסף הסכימו הצדדים ביניהם כי בשלב זה ייקבע התיק העיקרי לתזכורת במקום לשמיעת הוכחות והצדדים ידברו ביניהם, כאשר המאשימה תשקול עמדתה לעניין אחריות המשיב לגבי התאונה.

טענתו של ב"כ המשיב הינה בפשטות כי מאחר ואין ראיות לכאורה לגבי התאונה, החלטת הקצין הפוסל שהורה על פסילה מנהלית של המשיב למשך 60 יום נעשתה בחוסר סמכות, מאחר והיה בסמכותו להורות על פסילה מנהלית של המשיב למשך 30 יום בלבד, עקב החשד לנהיגה בשכרות.

משום כך מוסיף וטוען ב"כ המשיב כי הבקשה שהוגשה לבית המשפט בהתאם לסעיף 47 ט' לפקודת התעבורה שכותרתה "בקשה להארכת פסילה" נגועה לכאורה בחוסר סמכות, שכן אין סמכות להאריך את הפסילה מעבר ל-30 יום כאמור.

עיינתי בתיק בית המשפט ומצאתי כי בקשה להארכת הפסילה הוגשה ב-17/11/13. דיון נקבע ליום 31/12/13, אולם הדיון נדחה לבקשת הסנגור בהחלטתי יום קודם לכן ונקבע ליום 14/1/14 .

ביום 14/1/14 התייצב המשיב יחד עם ב"כ עו"ד כפיר דור וביקש דחייה לפניה למאשימה, תוך שהודיע לבית המשפט כי הוא מסכים בשלב הזה שהמשיב יהיה פסול עד להחלטה אחרת. הדיון נקבע ליום 19/1/14.

ביום 19/1/14 התקיים דיון, הצדדים טענו במפורט לבקשה ובתאריך 21/1/14 ניתנה החלטתי על פיה פסלתי את המשיב עד תום ההליכים כאמור.

עיינתי בטענות ב"כ המשיב ומצאתי כי בעיקרן טוען הסנגור לחוסר סמכות של הקצין הפוסל.

אכן בשלב זה, במיוחד נוכח הסכמת התביעה כי לצורך הדיון היום אין ראיות לכאורה לעניין התאונה, צודק הסנגור כי סמכותו של הקצין הפוסל היתה לפסול את רישיונו של המשיב למשך 30 יום בלבד ולא ל-60 יום כפי שעשה.

יחד עם זאת על פי סעיף 46 לפקודת התעבורה סמכות בית המשפט לפסול בעל רישיון נהיגה החשוד בעבירה של נהיגה בשכרות עד תום ההליכים, אם שוכנע כי יש יסוד מספיק להאשימו בעבירה זו, ובלבד שהוגשה בקשה מתאימה על ידי המשטרה.

אכן הבקשה שהוגשה כותרתה "בקשה להארכת פסילה מנהלית בהתאם לסעיף 47 ט' לפקודה" אולם אני סבור כי לבית המשפט יש סמכות טבועה לדון בבקשה גם כאשר מדובר בבקשה אשר הסמכות לה נשאבת מכוח סעיף 46 לפקודה וגם אם הכותרת בבקשה אינה מציינת זאת.

זאת ועוד, צודק ב"כ המבקשת, עו"ד סיבוני המלומד, בכך שבהחלטתי הקודמת המורה על פסילתו של המשיב עד תום ההליכים התייחסת בהרחבה לעניין הראיות לכאורה ככל שנוגע לשכרות ואף קבעתי כי קיימת מסוכנות אשר רק בעטיה קמה עילת פסילה עד תום ההליכים.

עם זאת, מאחר והדיון הוחזר על ידי בית המשפט המחוזי על מנת שידון בראיות לכאורה לגבי התאונה, מאחר והתביעה בהגינותה הודיעה כי לצורך הדיון היום היא מסכימה כי בשלב הזה על פי חומר החקירה המצוי בידה אין ראיות לכאורה להוכחת אחריותו של המשיב לתאונה עצמה, אני מוצא כי בכך מתקיימת פגיעה מסוימת בעוצמת הראיות, ושוב בכל הנוגע לתאונה בלבד.

המשיב פסול מיום 15/11/13 כ-4 חודשים ולא נרשמה כל הפרה של הפסילה מצידו.

התייצב היום גם המשיב לדיון והתרשמתי כי יש בתקופת הפסילה שריצה המשיב עד כה די על מנת לצננו, וכי נוכח טיעוני הצדדים היום יש מקום, ולו לפנים משורת הדין, להורות כי רישיונו של המשיב יוחזר לו היום ולא לעמוד על ריצוי מלוא הפסילה שנותרה כחודש נוסף.

אשר על כן, אני מורה כי רישיונו של המשיב יוחזר לו על ידי המשטרה עוד היום.

ההחלטה תעמוד לרשות הצדדים באמצעות מערכת נט המשפט.