מדינת ישראל נ' גור-אריה

הכרעת דין

1.האישום:

כנגד הנאשם נרשם דו"ח תנועה, לפיו, ביום 31/10/2008 בשעה 19:07, נהג בחוסר זהירות, עבירה בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

2.הכפירה:

בתאריך 12/07/09 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

3.העדים:

בתאריך 22/04/10, נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התביעה העיד השוטר אורן רמז ומטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.

4.ראיות התביעה:

התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטר, סמ"ר אורן רמז, עורך הדו"ח (ת/1).

הגישה באמצעותו את הדו"ח וכך נכתב בדו"ח ת/1:

"במהלך סיור שיגרתי עם ניידת סמויה בעודי נוסע במקביל אל הנ"ל ובצמוד לו בכביש דו נתיבי הנ"ל נסע בימין ואני בשמאל, הבחנתי כי הנ"ל אינו אוחז את גלגל ההגה כלל. הנ"ל נהג ברכבו בכביש מהיר בינעירוני כאשר שתי ידיו משולבות מאחורי עורפו וחגורת הבטיחות משוכה אחורנית בעזרת ידו המשולבת בעורף. בנוסף, הנ"ל נוהג כאשר מושב הישיבה שלו מוטה אחורנית בזוית קהה, ובכך, שדה הראייה שלו נפגע עד מאוד. הסברתי את מהות העבירה החמורה מאוד והמסוכנת. ראות טובה תאורת רחוב במקום קשר עין מלא מביצוע העבירה ועד לעצירתו, חלונות שקופים מותקנים ברכב, שהה עם נוסעת נוספת לצידו במושב הקדמי. נעצר במקום בטוח הרחק מנתיב הנסיעה".

עפ"י הרישום בדו"ח הגיב הנאשם ואמר:

"הייתי עם יד אחת אחורנית! אתה מתכוון לעכב אותי עוד הרבה, נפגש בביהמ"ש".

5.ראיות ההגנה:

מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו.

בעדותו בפני מסר הנאשם בין היתר את הדברים הבאים:

"...הנסיעה הייתה נסיעה בטוחה, רגועה, לא נסיעה של קרקס,שמורידים ידיים ושמים מאחורי הראש. למרות שיכול להיות שבהיסח הדעת, בשלב מסוים, כמו שמקנחים את האף, לא חושבים על כך, לא עושים דברים כאלה מתוך מחשבה. יש דברים שיכול להיות שהורדתי את שתי ידיי מההגה, לכמה שניות לא יודע אם 10 שניות, קשה לי להעריך, לא יכול לפסול את זה. השוטר לא מכיר אותי ולא עשה דבר בכוונה.יכול להיות שתפס אותי לכמה שניות שראה אותי מרים את ידי, לעניין החגורה, איך הוא ראה שהחגורה מתוחה, יש שטח מת, יש את הקורה של הדלת. עד שלא עצרתי לא ידעתי שהוא שוטר, לא יכולתי לזהותו כשוטר..."

בחקירתו הנגדית לב"כ המאשימה:

ש."ז"א שהשוטר עד עכשיו לא טעה בשום דבר. הוא ראה אותך שיד אחת על הצואר, ויד שניה על ידית ההילוכים, והכיסא היה מוטה?

ת.נכון מאוד.