מדינת ישראל נ' גומעה

החלטה

בפני בקשה לביטול גזר דין שניתן בהעדר הצדדים ביום 10.1.11.

טוען הסנגור כי עקב טעות ברישום מועד הדיון סבר כי דיון ההמשך נקבע ליום 15.5.11, ועל כן לא התייצב כנדרש.

אולם, עיון בפרוטוקול הדיון שקדם לגזר הדין, מיום 19.9.10, מוכיח כי הדיון נקבע בנוכחותו של הסנגור ובתיאום עמו.

לנגד עיני החלטת כב' השופט מודריק בע"פ 70050/99 חרובי פארס נ' מדינת ישראל בו נדונה בקשת נאשם לביטול שפיטה בהעדרו בטענה שטעה במועד. דע עקא, עניינו של חרובי פארס קשה יותר מהעניין הנדון בפני, בשל העובדה שנוספה לטענת הטעות, הנמקה שעניינה אי ידיעת השפה העברית.

בדחותו את הבקשה קבע השופט מודריק:

"אין לי ספק שלעיתים, מתרחשות תקלות וטעויות שונות ומשונות אצל נאשמים במשפטי התעבורה ובעטיים אין הם מגיעים למשפט. נדמה לי שאין ברירה אלא שלא לקבל בקשות לביטול המשפטים להוציא נסיבות מאוד יוצאות דופן שבהם התקלה או המניעה מוכחות באופן אובייקטיבי.

הסתמכות על פניות הנאשמים, אפילו אם הן נתמכות בתצהיר, עלולות לגרום בוקה ומבלוקה בסדרי בתי המשפט לתעבורה. לא יימצא צדיק אחד שיואיל להופיע למשפט שלו ויימצאו הנאשמים מכתיבים את סדרי העבודה של בית המשפט".

וכן, ראה רע"פ 9142/01 סוריאה איטליא נ. מדינת ישראל, מיום 2.10.2003. כב' המשנה לנשיא,השופט ת. אור, קבע בין השאר כי:

"שיכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם ארעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון. דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך הדין המייצג הנאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת לב של הנאשם עצמו..".

וכן ראה פסק דין שניתן לאחרונה בסוגיה זו ע"י כב' השופט ס. ג'ובראן ברע"פ 9811/09.

במקביל עליי לבחון השאלה האם השארת גזר הדין על כנו עלולה ליצור עיוות דין. התשובה לשאלה זו שלילית.

מטעמי חסד, ומחמת העובדה שלא הוצגו הרשעות קודמות, נגזרה על הנאשם הפסילה המינימאלית הקבועה בחוק בלבד.

סוף דבר- הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"א, 23 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: