מדינת ישראל נ' גולן

גזר דין

הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירה של ביצוע פעולה המהווה או עלולה להוות פגיעה בסביבה חופשית, כמפורט בכתב האישום.

מעובדות כתב האישום עולה, כי ביום 21.4.2009 או במועד סמוך לכך, ביצע הנאשם בתחום הסביבה החופית של הכנרת, באזור חוף הים של קיבוץ גינוסר, עבודות חישוף שטח קרקע בגודל של כ-12 דונם, שכללו, בין היתר, יישור השטח, הפיכת הקרקע, ריסוק צמחיה עבותה, ניכוש ועקירת צמחיה וחרישת הקרקע, והכל באמצעות כלי מכני הרתום לטרקטור.

הנאשם ביצע את עבודות החישוף, במקרקעין בבעלות המדינה, ללא אישור או רישיון לכך, כאשר עובר לביצוע עבודות החישוף, נאמר לו כי אסור לבצע את החישוף בלא קבלת אישורים כדין.

כתב האישום מפרט את הפגיעה החופית שנגרמה, או עלולה להיגרם, כתוצאה מעבודת החישוף של הנאשם. בין היתר, נטען כי עבודת החישוף, גרמה או עלולה היתה לגרום, לשינוי ניכר במהלך ההתפתחות הטבעית ובשימור הסביבה החופית, וכן פגעה או עלולה היתה לפגוע, במערכות אקולוגיות בסביבה החופית של הכנרת, פגעה ושינתה או עלולה היתה לפגוע ולשנות, את קו המגע בין הים ליבשה, וגרמה או עלולה היתה לגרום לסיכון או נזק לאזורי מחיה של מיני צומח או בעלי חיים ולרבייתם לרבות בגין הרס בתי גידול טבעיים.

הנאשם הודה במיוחס לו בישיבה הראשונה ובלא כל הסדר טיעון, אך שמיעת הטיעונים לעונש נדחתה על מנת לאפשר לצדדים להביא ראיות באשר להיקף הנזק שנגרם, או עלול היה להיגרם כתוצאה ממעשיו של הנאשם וראיות אחרות. ואמנם, בישיבה הבאה הביאו ב"כ הצדדים ראיות, לרבות חוות דעת מומחים, ולאחר מכן נשמעו הטיעונים לעונש.

התובע הגיש מטעמו חוות דעת של המומחית ד"ר תמר זהרי, מיום 31.5.09- ת/1.

ד"ר זהרי, הינה בעלת תואר ראשון ושני בביולוגיה ואוקיאנוגרפיה ותואר שלישי בלימנולוגיה (חקר אגמים). היא משמשת, מאז שנת 1989 כחוקרת בכירה במעבדה לחקר הכנרת, חקר אגמים וימים בישראל ומאז שנת 2007 היא מנהלת את המעבדה. כן משמשת היא בתפקידים ציבוריים שונים הקשורים למקצועה.

ד"ר זהרי קובעת כי הנסיעה בכלי רכב ממונעים על החופים המיובשים, פוגעת בתשתית האגם, הורסת בתי גידול טבעיים ומחסלת את מאגר גופי הקיימא של צמחים ובעלי חיים מיקרוסקופיים שינבטו, ייבקעו ויפתחו אוכלוסיות חדשות כאשר המפלס ישוב ויעלה. עוד ציינה, כי העלאת טרקטור על השטח וחרישה, קלטור או כל דרך אחרת שח הפיכת פני השטח, מחריפה עוד יותר את הפגיעה בבית הגידול הקיים ובמאגר גופי הקיימא.

לבסוף מגיעה היא למסקנה לפיה, עבודות הטרקטור שנעשו בחוף גינוסר, פוגעות במערכת האקולוגית המתקיימת בסביבה החופית של הכנרת וגורמות נזק לאזורי מחיה ורבייה של מיני חי וצומח של הכנרת.

בחקירתה הנגדית נשאלה ד"ר זהרי על תופעת מטרד היתושים והשיבה כי אינה מכירה תופעה זו והוסיפה, כי החלקה שכוסחה רחוקה מן הבתים. בינה לבין הבתים יש רצועה שלמה של סבך שלא כוסחה. אילו היה מדובר ביתושים, צריך היה לכסח ליד הבתים ולא היכן שכוסח בפועל, שם אין מטרד יתושים.

בהקשר זה, נשאלה ד"ר זהרי באשר להצעה לטיפול במטרד יתושים באיזור גינוסר. היא הופנתה למכתב של מינהלת הכינרת מיום 14.5.2010 (ת/2) ממנה עולה, כי ישנה הצעה להדברת זחלי היתושים בסמוך לכינרת, באיזור גינוסר. ד"ר זהרי אישרה את המכתב הנ"ל אך טענה כי אינו רלוונטי היות ולא מודבר באזור הקרוב לבתים כפי שניתן לראות בתמונות שבחוות הדעת. בכל מקרה הוסיפה ד"ר זהרי כי היא אישית לא נתקלה במטרד יתושים.

עוד השיבה כי נכון שבמקומות שבהם יש מים עומדים, עלולה להתפחת בעיית יתושים, אך במקרה הזה לא הייתה בעיית יתושים. שכן היתושים צריכים מים כדי לגדול.

ד"ר זהרי אישרה כי הצמחייה יכולה לגדול מחדש גם בכיסוח וגם בקלטור. היא הוסיפה, כי בדרך כלל, צמחיה חופית מתחילה לצמוח שנה אחרי שהמפלס ירד. קצב הצמיחה יכול להיות גדול עד מטרים רבים בעונה. אך היא הוסיפה, כי הפיכת הקרקע נעשתה כבר ושוחררו נוטריאנטים שהיו קבורים באדמה ונועדו להישאר שם, וכעת עלולים להגיע לכינרת כשהמפלס יעלה.

כן ציינה כי חופי גינוסר מהווים מקום קינון ואימון לדגים, במיוחד כאשר הבטייחה יבשה, וכיסוח השטח יש בו כדי לגרום נזק ממשי לאוכלוסיית הדגים אם וכאשר ישוב מפלס הכנרת ויעלה.

התובע הגיש גם את מאמרם של פרופ' אביטל גזית, ד"ר שריג גפני וד"ר דידי קפלן "התפתחות צומח חופי בכנרת במפלסים נמוכים". מאמר זה, דן בהרחבה, בשאלה האם לקבל החלטה על סילוק צמחיה חופית מחופי הכינרת, והמסקנה הסופית הינה שלא להזדרז ולקבל החלטה כזו על סילוק צמחיה מחופי הכינרת. למעשה, מאמר זו תומך בחוות העדת של ד"ר זהרי. כן הוגש מסמך טיוטת הנחיות מנהלת הכנרת לטיפול בתשתיות ותכסיות בחופי הכינרת, המתבסס על מסקנות המאמר ומאשר אותן, והקובע בין השאר הנחיות לסילוק צמחייה לפיהן: "סילוק הצמחייה בשביל יעשה ידנית ובאמצעים מכניים מתאימים בלבד. במקרים חריגים ועל פי אישור מיוחד יותר שימוש בחומר הדברה על פי הנחיות מפורטות".

בנוסף הגיש התובע את הודעותיו של הנאשם בחקירה, ובהן טען כי ביצע את העבודה משום שראה שהחוף מצטמצם וביקש להרחיבו, לנוחיותם ורווחתם של חברי הקיבוץ שאף החמיאו לו על כך.

מטעם ההגנה הוגשה חוות דעתו של פרופ' משה גופן.

פרופ' גופן הוא מומחה בלימנולוגיה ואיכות המים. בשנים 1968 עד 2001 שימש חוקר בכיר למים ואגמים במעבדה לחקר הכנרת ובשנים 1980-1986 אף ניהל את המעבדה, ובתוך כך שימש בתפקידים ציבוריים שונים הקושרים לתחום התמחותו המקצועית.

מאז שנת 1997 משמש הוא כיו"ר ועדת החולה מטעם משרד הפנים כחוקר בכיר במרכז ידע גליל ומתאים מדעי של פרוייקט החולה. כן מקיים הוא שיתוף פעולה וייעוץ עם גורמים בינלאומיים שונים.