מדינת ישראל נ' גולן

החלטה

לפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום שעל פי הנטען בו ביום 9.11.10 איים המשיב על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שאמר לו "אני אדקור אותך" תוך שהוא מכניס את ידו מתחת לג'קט רוח שהיה עליו.

המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו זאת בשים לב לעברו הפלילי של המשיב אשר בגינו לטענת המבקשת קמה עילת מעצר.

ב"כ המשיב מסכים כי מתקיימות ראיות לכאורה, אך לטענתו לא מתקיימת עילת מעצר.

עברו הפלילי של המשיב הינו בעיקר בתחום הרכוש והסמים כאשר עבירת האלימות האחרונה הינה משנת 2006.

הנני סבורה כי לצורך בחינת עילת המעצר יש צורך לבחון את הנסיבות שבהן התקיימה לכאורה עבירת האיומים.

המתלונן מציין בהודעתו "ביקשתי ממנו שוב להזדהות והוא החל לברוח בריצה לכוון היציאה מהחניה לכוון רחוב אלי כהן כיוון כללי מזרח, רצתי אחריו, והצלחתי לתפוס אותו, הוא הסתובב כלפי ואיים שידקור אותי ואף הכניס יד מתחת לג'קט רוח שהיה עליו".

הנני סבורה כי בהקשר האמור כאשר יודגש כי הרקע לבקשת המתלונן כי המשיב הזדהה הינו חשדו של המתלונן כי המשיב פרץ לרכבו חשד שבגינו לא הוגש בסופו של יום כתב אישום, אזי יש לבחון את התנהגותו של המשיב בין היתר על רקע זה שאדם שאינו מוכר לו מבקש ממנו להזדהות ואף רודף אחריו. לא מן הנמנע כי אם אכן עסקינן באדם תם לב אשר נקלע לאותו חניון כי הוא אף יחשוש מאותו אחד שרודף אחריו וינסה להמלט ממנו בכל דרך.

גם אם סבר המשיב כי מדובר בבעל סמכות עדיין נעשו הדברים בהקשר של מי שמנסה לברוח מאותו אדם. מדובר באיום אך ברור שאין מדובר באיום שיש בו כוונה להוציאו מיידית אל הפועל בפרט כאשר הסתבר שאין מאומה תחת אותו ג'קט. כל אותו איום מדבר על נסיון התחמקות ולא על נסיון פגיעה.

למען הסר ספק אין באמור כדי להצדיק התנהגות כאמור, אין כל הצדקה לאיום בודאי לא איום בדקירה אזרח מן הישוב אינו אמור לספוג איומים כאלה, אך הדברים נאמרו על מנת לבחון מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

ב"כ המבקשת מבקש ללמוד על מסוכנות מתוך עברו של המשיב. מדובר בעבר אשר נפרש על פני שנים רבות אולם מסכימה אני כי עבירות האלימות אינן העיקריות שבעברו של המשיב, העבירה האחרונה של המשיב בעניין אלימות הינה משנת 2006 . אם כי המשיב נושא גם עבירה של החזקת אגרופן או סכין וכן איומים למטרה לא כשרה שבגינה הוא הורשע בשנה האחרונה.

בנסיבות אלה הנני סבורה כי מתקיימת עילת מעצר, אלא שבשל הקשר הדברים שבהן בוצעה לכאורה העבירה הרי שאין מקום להשאיר המשיב מאחורי סורג ובריח וניתן להורות על שיחרורו תוך הבטחת שלומו של המתלונן.

אני מורה לפיכך על שיחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

1.המשיב יחתום על התחייבות עצמית על סך 5,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור וכן להבטחת התייצבותו להמשך משפטו.

2.יאסר על המשיב ליצור קשר כלשהו עם המתלונן וכן להמצא במרחק של 300 מטר מביתו של המתלונן ברחוב הסנה 8.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום ה' כסלו תשע"א, 12/11/2010 במעמד הנוכחים.

סבין כהן, שופטת

הוקלד על ידי: זהבה זיידנר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: