חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מדינת ישראל נ' גולדשטיין שחר

: | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
46031-02-11
17.3.2011
בפני :
רענן בן-יוסף

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
גולדשטיין שחר
פסק-דין

פסק דין

ערעור מדינת ישראל על גזר דינו של בית משפט לתעבורה תל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא השופט י. ויטלסון), אשר ביום 13.01.11 הרשיע את המשיב עפ"י הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, בו ביום גזר את דינו, בין היתר לעונש פסילה בפועל של 11 חודשים, תוך 24 חודשים פסילה כוללת שהטיל עליו – כלומר – פסילה בפועל ופסילה מותנית.

ערעור המדינה הינו על רכיב הפסילה בפועל, אשר הוטל על המערער.

המדינה, בטיעוניה, בקצירת האומר, שלאור סעיף 39 א' לפקודת התעבורה, טעה בית משפט קמא טעות גדולה בכך שגזר על המערער עונש פסילה בפועל לתקופה של 11 חודשים בלבד, כאשר הוראת הדין היא שהעונש המינימאלי, למעט נסיבות מאוד מיוחדות, צריך להיות פסילה בפועל של שנתיים.

בית משפט קמא אכן, לטענת המדינה, בגזר דינו, התייחס ב"קמצנות" בחלק המילולי ברישא לגזר הדין לאותן נסיבות מיוחדות שמצא, המצדיקות קיצור תקופת עונש הפסילה בפועל, ואמר שהוא מתחשב בהודאה בהזדמנות הראשונה, בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובדו"ח המאפיינים, שהיה תקין על פניו.

עפ"י השקפתי, מדובר במעט המחזיק את המרובה. בית משפט קמא, במילים מעות, הסביר שהוא מתחשב בעניינים שיש להתחשב בהם. הודאתו המיידית של המשיב באשמתו, את נקודות הזכות הרבות שצבר בשירותו כחייל קרבי במדינת ישראל ותרם למדינה, את העובדה שעברו התעבורתי נקי כמעט לחלוטין, למעט עבירה אחת של ברירת משפט במשך שנות נהיגה רבות, כשבע שנים, מוכיח כי מדובר בנהג זהיר ושומר חוק.

בנוסף לכך, מדובר במי שהסביר לביהמ"ש וביהמ"ש קיבל את הדברים, שהשתייה שלו הייתה שעות רבות קודם למעשה, ולכן, האמין בתום לב סובייקטיבית שאין הוא שיכור ואף בדיקת המאפיינים שנעשתה לו בשטח לא הצביעה על כך שהתנהגותו היא התנהגות של שיכור.

בנסיבות אלה, בית משפט קמא רשאי היה שלא להטיל את עונש פסילת המינימום, בהימצאותן של נסיבות מיוחדות. אין לומר כי טעה טעות קרדינאלית בגזר הדין, טעות שמצדיקה התערבות.

הערעור נדחה.

בשולי הדברים, בגזר דין זה, כמו כן בגזר דין נוסף שהמדינה הגישה עליו ערעור בתיק אחר היום, תיק בית משפט קמא 889-06-10, בית המשפט ציין שהוא מנכה את ימי הפסילה המנהלית מעונש הפסילה הכולל, הדבר משאיר מצב בלתי ברור, האם ניכוי הפסילה המנהלית הוא מהתקופה הכוללת את הפסילה המותנית או לא, ולכן, הנני סבור שיש, להבא, בעת ניכוי עונש פסילה בפועל שרוצתה, לציין במפורש האם הניכוי הוא מעונש הפסילה בפועל המוטל.

כאמור, הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום י"א אדר ב תשע"א, 17/03/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>