מדינת ישראל נ' גולדר

גזר דין

הנאשם אדם כבן 29 שנים נותן את הדין לאחר שהורשע לפי הודאתו בעברה של תקיפה בנסיבות מחמירות ובניסיון תקיפה.

זה קיצור מעשה. הנאשם נוהג להתפלל בשבת בבית כנסת הממוקם בבניין הידוע כ"מגדל משה אביב" ברמת גן. בקומת המבואה של הבניין שימש יניב לוי (להלן: "המתלונן") כמאבטח. במוצאי שבת שחל ביום 31.3.12 יצאו המתפללים, והנאשם בתוכם, בשעה 20:15 מבית הכנסת לעבר היציאה מן הבניין. המתלונן הנחה אותם לצאת דרך הכניסה הראשית של הבניין (שם יש דלת חשמלית) ולא דרך יציאה צדדית שמיועדת לשומרי שבת. ההוראה לא נשאה חן בעיני הנאשם שפתח בדין ודברים עם המתלונן. לבד מהטחת קללה באוזני המתלונן ניסה הנאשם גם לחבוט ולבעוט בו. המתלונן נסוג. הנאשם יצא מן הבניין אך חזר כעבור מספר דקות ושוב נקלע לעימות עם המתלונן. בשלב הזה נטל הנאשם מוט מתכת שהיה במקום וחבט במתלונן וגרם לו לשבר בשתיים מצלעותיו ולחור בכליה השמאלית. המתלונן פונה לבית חולים ואשפז לשם טיפול והשגחה.

מהודעת נפגע העברה – המתלונן עולה שכתוצאה מן התקרית הקשה הוא הפך להיות חרדתי. כל תנועה לא שגרתית של מישהו בסביבתו נתפסת בעיניו כאיום. הוא מתקשה להחזיר לעצמו את שלוותו הנפשית. נוסף לכך סבל נזק כספי לא מבוטל בשל היעדרות ארוכה מעבודתו ובשל כך שגורמים שונים שחבים לו כספים מעכבים את העברתם מטעמים ביורוקרטיים.

המאשימה והסנגור ערכו הסדר טיעון שמכוחו ביקשה באת כוח המאשימה לגזור לנאשם עונש מאסר ממשי בן שנה אחת, מאסר מותנה ופיצוי (מוסכם) למתלונן בסכום של 8000 ש"ח. הסנגור ביקש (על פי חופש הטיעון שבהסכם הטיעון) להסתפק בחיוב הנאשם בשרות לתועלת הציבור לצד הפיצוי שכבר הופקד בקופת בית המשפט.

באת כוח המאשימה הצביעה על החומרה המרובה הגלומה במעשי אלימות. התנהלת הנאשם היא חלק מתת תרבות של אלימות הרווחת במחוזותינו. יש לעקור את התופעה מן השורש. באורח רגיל ננקטים כלפי עברייני אלימות עונשי מאסר ממושכים. אולם נוכח העדר עבר פלילי, נוכח ההפנמה של חומרת המעשה מצד הנאשם (כעולה מתסקיר שרות המבחן) ובשל נכונות הנאשם לפצות את המתלונן בסכום כספי נכבד, נאותה התביעה להגביל את עתירתה לעונש לשנת מאסר אחת בלבד.

הסנגור העתיר בקשה להימנע מעונש מאסר כליל ולחייב את הנאשם בעבודה לתועלת הציבור בהתאם להצעת והמלצת שרות המבחן. הסנגור גורס כי נסיבות התקיפה ותוצאותיה אינן כה חמורות. מדובר בהתנהגות מוטעית קשה של הנאשם שלא הייתה פרי יוזמה ותכנון מוקדמים. הוא איבד את עשתונותיו לשעה ומיד לאחר מעשה הבין את טעותו, הביע צער וחרטה ושיתף פעולה באורח מרבי עם הגורמים הטיפוליים. הנאשם אינו עבריין טיפוסי ואין טעם בכליאתו. צריך לאפשר לו להמשיך את המאמץ הטיפולי המתקיים כעת.

תסקיר שרות המבחן מתאר את נטילת האחריות המלאה בידי הנאשם ואת נכונותו לעשות את מה שנדרש כדי שהתופעה של אובדן כוחות מרסנים לא תישנה. הנאשם שולב, בתקופת היותו בפיקוח מעצר, בתוכניות שונות לאבחון ולטיפול. התברר שהוא מתאים לתוכנית טיפולית שתכליתה למתן יצרים אלימים. הוא מיועד להשתלב בטיפול במסגרת מוסד "קרבה בטוחה". נוכח השאיפה שלא לשבש את הליכי הטיפול והשיקום המליץ שירות המבחן על קביעת 230 שעות של שרות לתועלת הציבור.

תמים דעים אני עם באת כוח המאשימה שראוי לנקוט חומרה כלפי בריונים אלימים. מי שלא ריחם על קורבנו והיכה בו עד כדי נזק גופני (ונפשי) של ממש אינו יכול לצפות לרחמים כלפיו. אף על פי כן אינני סבור שיש מקום לגזירת עונש שיוליך את הנאשם אל מאחורי סורג ובריח. הנאשם היה עצור משך חודש תמים. יש להניח שלמד היטב את לקחו. אולם כיון שעבריינות בכלל אלימות בפרט אינה דרכו וכיון שהוא חדור רצון לטפל בעצמו כך שיד המקרה לא תוליך אותו שוב להתפרצות אלימה, אני סבור שמאסר בעבודת שירות (שהוא עונש של מאסר על התיוג הגלום בו) עשוי להוות תגובה עונשית ההולמת את הנסיבות.

אני דן את הנאשם לעונש של 18 חודשי מאסר שמהם ששה חודשים לנשיאה בפועל. יתר המאסר על תנאי לשלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא עוון לפחות.

אציין כי אין להביא במניין המאסר את תקופת המעצר.

הנאשם יישא את עונשו בעבודת שרות במועדן ספיבק ברמת גן החל ביום 13.6.13 בתנאים שקבע הממונה.

זכות ערעור כדין

ניתן היום, י"ח אייר תשע"ג, 28 אפריל 2013, במעמד הנאשם ובאי כוח הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: