מדינת ישראל נ' גולדברג

החלטה

בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב למשך 7 ימים, לצורך השלמת חקירה, בגין חשד שייבא לארץ כמות גדולה של 5.5 ק"ג ברוטו חומר החשוד כסם מסוכן.

אין חולק על כך שמדובר בחומר שיובא דרך הנמל, מהודו, וכי מצוין על שטר המטען ותעודות הייבוא שונה מהחומר שנתקבל בפועל. מדובר בחומר אבקתי לבן.

על פי המידע מדובר באמפטמינים וכך אישר נציג המשטרה אך המשטרה ערכה בדיקת סמים המעידה על חומר החשוד כקוקאין או המרכיב קוקאין.

מתברר שזה משלוח שלישי לאותה כתובת של המזמין אלא ששני המשלוחים הקודמים לא נבדקו. במקרה זה שם החשוד הופיע כמזמין והכתובת בה בוצע החיפוש, בו נמצאה בת"ז החשוד חתיכה מאריזה זהה לאריזה שבה נמצא חומר החשוד כסם.

בבית נמצא גיסו, שעל פי הנטען עו"ד, והחשוד לא נמצא בעת החיפוש שנערך ללא צו. על פי הנטען הגיס התנגד לחיפוש ללא צו אך בשל התנגדותו אוזק. מהדוחות בתיק עולה שבהמשך התנצל, שוחרר מאזיקים וביקש שהחיפוש ייעשה ללא עדים נוספים.

לכאורה מדובר בעבירות על פקודת המכס וייתכן ואף על פקודת בריאות העם או תקנות אחרות, שכן על פי גרסת החשוד מדובר בחומר כימי אותו הזמין באינטרנט. לדבריו החומר לא נועד אלא לצורך עירובו בשמנים וחומרי ניחוח.

הסנגור טוען כי לא יעלה על הדעת להותיר החשוד במעצר בנסיבות אלה כשבפועל סבור שבדיעבד יתברר שהחומר אינו כלול בתוספת על פקודת הסמים המסוכנים וכי אורה למעבדות מז"פ להחיש הבדיקה ולבצעה תוך 24 שעות ותומך זאת בהחלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, מיום 2/3/10, כשבאותו עניין היה מדובר באבקה שלא נתקבלה תשובת מז"פ ולא צוין אם נבדקה בערכת סמים, ולא נטען שיובאה בטענה שמדובר בחלקים אלא בתרופות.

בהחלטתה קבעה השופטת קוחן כי הניסיון מלמד ששוטרים מכירים סוגי סם ויודעים לאבחנם על פי צורתם וצבעה ומהעובדה ששוטר לא ידע באיזה סם מדובר עלה בלבה חשד שמדובר באבקה רפואית.

לא זה המקרה.

לא רק זאת אלא ידועה תופעה של יבוא ומכירת חומרים כימיים שנעשו בהם שינויים שכאלה שאינם נכללים בתוספת אף שהיה מקום לכלול אותם. המחוקק נמצא במרדף תמידי אחר ...

הערה: בשלב זה עו"ד צפריר קוטע את ביהמ"ש בעת הכתבת ההחלטה ואין זו פעם ראשונה שקוטע הדברים ומעיר לביהמ"ש: "יש חוק, יש חוק".

המשך החלטה

כפי שציינתי, המחוקק נמצא כל העת במרדף אחר חומרים וכך גם המשטרה. לעתים מדובר בחומרים שיש בהם משום סכנה לציבור מבלי שיימצאו לתוספת לפקודת הסמים המסוכנים. אציין כי יש כוונת המחוקק להרחיב הגדרת החומרים המסוכנים באופן שיצוינו אך ורק החומרים המרכיבים על צרופותיהם.

הניסיון של הסנגור להציג את החשוד כאדם תמים המתעסק אך ורק בעיסוקים חוקיים אינה תואמת העובדה שלחובתו 5 הרשעות קודמות בעבירות של יבוא סם מסוכן, קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם מסוכן, ואף ריצה עונשי מאסר, שהוטלו עליו ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה וכן ערעור לבימ"ש בעניין אחר, בת"א, נדחה. אף שאכן ב-10 השנים האחרונות אין לחובתו הרשעות.

באשר לטענת הסנגור כי ניתן היה לשלוח החומר כבר ביום א', עת נתקבל על ידי המשטרה, הסביר נציג המבקשת כי בוצעה בדיקה נוספת באריזת הסם בטרם ניתן לשולחה למעבדה, לכן נשלחה רק למחרת היום, טענה המניחה את הדעת.

כמו כן טען נציג המבקשת כי הם בקשר עם משרד הבריאות שכן אפילו אם לא מדובר בחומר המוגדר כסם מסוכן מבקשים לבחון באיזה חומר מדובר ומדוע לא יובא על פי דרישת החוק ואם יש בו משום סכנה.

כידוע, המחוקק הגביל אופן ייבוא חומרים מסוכנים, כולל חומרים כימיים.

בנוסף לאמור, טוען נציג המבקשת, כי גם אם יגיע למסקנה שלא מדובר בחומר המוגדר כסם מסוכן מדובר בעבירות על פקודת המכס, והנושא יטופל על ידי חוקרי המכס.

בנסיבות כאמור לא מצאתי להורות עתה על שחרור המשיב ובוודאי שלא לפיקוח גיסו, המתגורר עמו, ואף הוא שותף לכאורה להחזקת המקום שלשם אמור היה להגיע החומר החשוד כסם.