מדינת ישראל נ' גוטין(עציר)

החלטה

1.זוהי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים הפליליים נגדו בתיק זה.

המסגרת העובדתית

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של: עבירות בנשק – עבירה לפי סעיף 144 (ב 2) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 והחזקת סמים לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7 (א) ו-(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג – 1973.

3.על פי האמור בכתב האישום, בחלק הכללי; גנב אדם בשם סרגיי קירזנר (להלן:"סרגיי") ממפעל בשם IWI שבו הוא עבד, המייצר נשקים, 2 מקלעים "גליל צלפים" עם משתיק קול ומחסנית ריקה, מקלע "מגל" עם מטול רימונים M-203, מקלע "מיני תבור" עם משתיק קול, מקלע "מיני עוזי", אקדח "נשר המדבר" עם מחסנית ריקה, אקדח "יריחו" ללא קנה וללא צינה ושקית ובה למעלה מ-20 חלקי אקדח שונים (להלן:"הנשקים"). סרגיי החביא את הנשקים במקום מסתור במתחם המפעל בכוונה להבריחם לשם מכירתם אך הוא פוטר קודם לכן. ביום 10.1.10 פנה סרגיי אל אדם בשם מיכאל רייזנר שנכנס מפעם לפעם למפעל והציע לו להבריח את הנשקים מחוץ למתחם תמורת חלק מהרווחים הצפויים בגין מכירתם. בהמשך סיכמו שאדם נוסף בשם לב נוביקוב העובד במפעל יעזור להם כשאף הוא יחלוק עמם ברווחים.

4.על פי העובדות בכתב האישום המתייחסות למשיב; התקשר סרגיי אל המשיב לאחר שגנב את הנשקים מהמפעל לצורך מכירתם, וסיכם עמו כי סרגיי ידאג להביא את הנשקים מתחום המפעל לביתו של סרגיי והמשיב ידאג למציאת קונה לנשקים. סרגיי והמשיב דיברו עוד מספר פעמים על המועד שבו לב ומיכאל יביאו לסרגיי את הנשקים, וקבעו ביניהם כי בתמורה יקבל המשיב 10% מהסכום שיתקבל עבור מכירת הנשקים. בגין המעשים המיוחסים הנ"ל עבר המשיב על עבירה של עסקה אחרת בנשק, והואשם בעבירות נשק.

5.עוד נאמר בכתב האישום, כי בתאריך 24.1.10 החזיק המשיב סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 0.54 נטו, לצריכה עצמית, בביתו ברח' פינסקר 44 ראשון לציון. בגין כך מיוחסת למשיב העבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.

המסגרת המשפטית

6.ב"כ המשיב טען להעדר קיומן של ראיות לכאורה, עצמת הראיות, וחלופת מעצר.

טענות הצדדים

7.ב"כ המבקשת מסתמך בטענותיו על הודעותיו של סרגיי ועל האזנות סתר ושיחות שהתקיימו בין סרגיי ובין המשיב ושני האנשים האחרים המעורבים, מיכאל רייזנר ולב נוביקוב. לטענתו, לא מיוחסת למשיב עבירה של סחר בנשק ואין טענה שהמשיב קנה את הנשק ושעברו כספים ממנו או על ידו, אלא עבירה ברמה פחותה יותר, ברמה של "עסקה אחרת", שהגדרתה רחבה מאוד, ואותה ביצע לכאורה המשיב.

8.עיקר טענותיו של ב"כ המשיב היו שהמשיב מכחיש הכחשה כוללת וגורפת של העבירות המיוחסות לו. לטענתו, לא היתה גמירות דעת מצד המשיב לבצע עסקה בנשק, לא דובר עמו על סוגי נשקים, על כמות נשקים, על סכום, ועל אחוזי רווח. ב"כ המשיב טוען כי הראיות היחידות שיש למבקשת הינן הודעות של סרגיי שבהן אומר סרגיי שהוא התקשר עם המשיב כדי שיבדוק אם אפשר למכור את הנשקים, אולם המשיב לא עשה בפועל דבר.

הראיות לכאורה

הודעה ראשונה של סרגיי במשטרה מיום 24.1.10

9.בהודעתו זו מודה סרגיי שהוא לקח ממחסן המפעל שבו עבד: "לקחתי מהמחסן שני רובה גליל, עוזי, מקרו גליל ונשק שנקרא תבור ועוד כמה חלקים של נשק ושמתי אותם מתחת לעץ ליד המחסן".

בענין המשיב אומר סרגיי:

ת.חשבתי אולי למכור אותם אז פניתי לבחור בשם שרון גוטין (המשיב – א.מ.) שהוא חבר שלי, ידידים. כי לא ידעתי לאן אפשר לפנות עם הדברים האלה כי חשבתי שאולי יוכל לעזור לי. פניתי דווקא לשרון כי ידעתי שהיו לו תיקים אז חשבתי שאולי יש לו קשרים לאנשים שיכולים לקנות אותם.

בהמשך נשאל סרגיי:

ש.וכשפנית לשרון מה ביקשת ממנו מה אמרת לו ואיך סיפרת לו?

ת. זה היה גם כן כמעט באותו זמן בערך חודש חודשיים לפני שעזבתי בערך שבוע שבועיים אחרי שהחבאתי אותם. פגשתי אותו בבית שלו. התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני רוצה לדבר איתו ושאלתי אותו אם אפשר לשות (צ.ל. "לעשות" – א.מ.) עם זה משהו סיפרתי לו שלקחתי את הנשקים וגם משהו לקחתי ושרון אמר שיברר. הוא בדק מדי פעם אם הוצאתי אבל לא הוצאתי. ואז סיימתי לעבוד שם וזהו".