מדינת ישראל נ' גוזף

החלטה

1.לפני בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 25.07.11 בשעה 15:35.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 6 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של בעילה שלא בהסכמה וכן בעילה שגרמה לחבלה גופנית על פי סעיף 345 ט ' 3 ו – א' 1 לחוק העונשין, בכך שביום 25.07.11 בשעות הצהריים בחדר במגדלי פלאס באילת, החשוד תקף את המתלוננת ואנס אותה כשהוא גורם לה לחבלות.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות, שיבוש והימלטות מהליכי חקירה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

בפי החשוד באמצעות סנגורו טענת אליבי, ומן הראוי כי טענה זו תיבדק לאתר. אני מורה לרשויות החקירה לבדוק את טענת האליבי עוד היום.

בשלב זה הראויות כוללות זיהוי ברמה גבוהה, מכאן שיש להעתר לבקשה. יחד עם זאת, בכדי לאפשר פיקוח של בית המשפט על טענת החקירה ובעיקר נוכח טענת אליבי בגרסתו המפורטת של החשוד, מצאתי להורות על הארכת מעצר קצרה מהמכסה של הימים המבוקשים.

על הרשות החוקרת לפעול לקבלת חוות דעת מתאימות המצופות לתיק שכזה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה, וכן נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לסיכון בטחונו של אדם או לסיכון בטחונו של הציבור.

8.נוכח המסוכנות הנחזית, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.בנסיבות התיק שבפניי מצאתי לנכון להאריך את המעצר עד ליום 28.07.11 שעה 12:00.

10תיק החקירה / והדו"ח הסודי מושב לחוקר.

11. צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תשע"א, 26/07/2011 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

הוקלד על ידי: שני פרידמן התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: