מדינת ישראל נ' גואטה(עציר) ואח'

החלטה

בחינת חלופת מעצר ביחס למשיב 1 (להלן: "המשיב").

כנגד המשיב ושני אחרים (להלן: "האחרים") הוגש כתב אישום המייחס לו, בשני אישומים שונים, עבירות של סחר בסם מסוכן, קשירת קשר לביצוע פשע, ייצור, הכנה והפקת סם מסוכן בצוותא, החזקת סם שלא לצריכה עצמית בצוותא, החזקת כלים המשמשים להכנת סם בצוותא, החזקת חצרים לשם גידול סמים מסוכנים בצוותא ועבירה של נטילת חשמל, מים או גז בצוותא.

על פי המתואר באישום הראשון עובר לחודש נובמבר 2012 שכר המשיב דירה בנתניה אשר הוסבה, באמצעות ציוד אותו הביא משיב 2 ובאמצעות חיבור חשמל פיראטי, למעבדה לייצור סם מסוג קנבוס (להלן: "הסם"). במשך ארבעה חודשים גידלו המשיבים את הסם במעבדה עד שלבסוף נעצרו ביום 18.3.13 שבחזקתם 57.097 ק"ג סם.

האישום השני מייחס למשיב, בשלוש הזדמנויות שונות, סחר בסם.

במקביל להגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם.

ביום 23.4.13, הסכים ב"כ המשיב לקיומה של תשתית ראייתית לכאורית המקימה עילת מעצר ועתר לשליחת המשיב לתסקיר אשר יבחן את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר. חרף התנגדות ב"כ המבקשת, ומבלי לטעת תקוה בליבו של המשיב הוריתי על קבלת תסקיר מבחן בעניינו.

להשלמת התמונה יודגש כי דיון בעניינם של משיבים 2 ו-3 נדחה ליום 28.5.13.

שירות המבחן התרשם כי הסמים ספקו למשיב מענה לצרכים רגשיים וכלכליים. להערכת שירות המבחן תיאוריו של המשיב הינם מגמתיים והמשיב נוטה לצמצם את מידת מעורבותו בעולם הסמים כך שלהערכתו קיים סיכון למעורבות חוזרות בעבירות הסמים.

יחד עם זאת, הצביע שירות המבחן על מספר נתונים לרבות התנהלותו הנורמטיבית של המשיב, עד למעצרו, העדר עבר פלילי וחווית המעצר הטראומטית אשר ניתן לראות בהם כגורמים מפחיתי סיכון.

שירות המבחן בחן את אשת המשיב והתרשם כי מדובר באישה דומיננטית ומשמעותית עבור המשיב המבינה את מצבו ומודעת למורכבותה של מלאכת הפיקוח.

בנוסף לאשת המשיב נבחנו אמו ואחותו אשר נמצאו אף הן ראויות ומתאימות להוות מסגרת תומכת ומפחיתת סיכון בעת מעצר הבית.

נוכח האמור ומבלי להתעלם מהחשש, אשר פחת, להישנות העבירות בא שירות המבחן בהמלצה חיובית והמליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בביתה של אשתו, בפיקוחה ובפיקוח אמו ואחותו (להלן: "החלופה המוצעת").

ב"כ המשיב עתר לקבלת המלצת שירות המבחן ולשחרורו של המשיב לחלופה המוצעת.

בדבריו הפנה לאסופת פסיקה של הערכאות השונות, ובכללם מותב זה, ממנה עולה כי על אף הכלל לפיו בעבירות סמים ברירת המחדל הינה מעצר עד תום ההליכים, הרי שבנסיבות מיוחדות ניתן להורות על שחרור לחלופה.

לדידו, אורח חייו הנורמטיבי של המשיב, העדר העבר הפלילי בשילוב עם חווית המעצר המרתיעה והמלצת שירות המבחן ביחס למפקחים מובילים למסקנה כי המקרה דנן הינו מקרה חריג המצדיק שחרור לחלופת מעצר.

ב"כ המבקשת הפנתה לברירת המחדל ביחס למעצרם של משיבים בעבירות הסמים עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדם והדגישה שמקרהו של המשיב אינו מקרה חריג המצדיק סטייה מברירת המחדל.

בהמשך הפנתה לכמויות הסם אשר נתפסו, לתחכום אשר בא לידי ביטוי בחיבור החשמל הלא-חוקי, לתקופה הארוכה, בת ארבעה חודשים, בה פעלה המעבדה ולעובדה שהמעשים נעשו לאור היום ובטבורה של עיר.

עוד הדגישה כי מתסקיר שירות המבחן עולה כי המשיב מצמצם את חלקו בעבירות המיוחסות לו, מציג באופן מגמתי וחלקי את חלקו בעבירות ואף קיים סיכון למעורבות עתידית בעבירות סמים.

באחרית דבריה התייחסה למפקחים המוצעים וציינה כי עסקינן באמו ואחותו של המשיב הסובלות מבעיות בריאותיות ובאשתו אשר עסוקה ברוב שעותיה בגידול ילדיה ואשר לא נתנה את דעתה לשימושו של המשיב בסמים.