מדינת ישראל נ' גואברה(עציר)

גזר דין

במהלך ניהול ההליך הודה הנאשם באשמות שיוחסו לו ועל פי הודאתו הורשע בשתי עבירות של

הדחת קטין לסמים מסוכנים, והחזקת סמים לצריכה עצמית.

תמצית העובדות הן כי בתאריך 19/7/10 בפתח תקוה סיפק הנאשם לקטין, יליד 1992, סם מסוכן מסוג קנביס, אותו עישנו הקטין והנאשם בצוותא.

הנאשם החזיק בכיס מכנסיו, אותה עת סם מסוכן מסוג קנביס, במשקל נטו של 0.53 גרם.

בתאריך 18/7/10 סיפק הנאשם לאותו קטין סם מסוכן מסוג קנביס, אותו עישנו הקטין והנאשם בצוותא.

התביעה הדגישה כי מדובר בנאשם אשר סיפק סם מסוכן לקטין בשתי הזדמנויות שונות וכי מדובר בנאשם אשר לו עבר פלילי, לרבות בעבירות לפי פקודת הסמים.

התביעה הדגישה את החומרה היתירה שיש בעבירות בהן הורשע הנאשם ואת העונש שהציב בצידן המחוקק, על מנת להצביע על הסלידה שחשה מהן החברה ואת הצורך להעניש בחומרה את המבצעים אותן.

על כן, עתרה התביעה כי על הנאשם יוטל עונש מכביד, ממושך ומרתיע.

ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בנאשם שאינו צעיר, יליד 1971, אב למשפחה ואף סב לנכדים. אמנם יש לנאשם הרשעות קודמות, אך בתחום זה מדובר בהרשעה של החזקת סמים לצריכה עצמית.

ב"כ הנאשם ביקש להדגיש כי הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט והגם שהמתלונן העיד בפני בית המשפט, היתה חשיבות כי בית המשפט ישמע את המתלונן ויתרשם מעדותו ומנסיבות ביצוע העבירות, שכן מדובר היה במתלונן שעל סף הבגירות שעולם הסמים לא היה זר לו.

על כן ביקש ב"כ הנאשם להקל בעונשו של הנאשם ולהסתפק בתקופת מעצרו.

כל אחד מן הצדדים תמך טיעוניו בפסקי דין אשר הגיש לעיון בית המשפט.

מגיליון המרשם הפלילי של הנאשם עולה כי לחובתו ארבע הרשעות קודמות מן השנים 1992, 2002, 2007 ו – 2009. בשנת 2002 הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סמים לשימוש עצמי, בגין עבירה שבוצעה בשנת 2000.

לא אחת הביעו הערכאות השונות של בתי המשפט את דעתן על החומרה היתירה שיש בהספקת סמים לאחרים ובמיוחד משאמורים הדברים בקטין וכי יש צורך להחמיר בענישה בעבירה זו.

כך קבע בית המשפט העליון:

"עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער אינו קל (26 חודשי מאסר בפועל – ע.ר.) אך יחד עם זאת בהתחשב במגמת ההחמרה הכללית עם עברייני הסמים ובמיוחד את אלה התורמים למעגל צרכני הסם – אין לומר שעונש זה מופרז במידה המצדיקה את התערבותה של ערכאת ערעור"

(ע.פ. 6431/97 כנעאן נ. מ"י)

(סוף דבר הועמד שם עונשו של מהערער על 15 חודשי מאסר בפועל כיוון שבינתיים הסתיים עניינו של נאשם אחר בפרשה ומתוך עיקרון אחידות הענישה.)

בענייננו מדובר בהספקת סם לקטין בשתי הזדמנויות שונות ושימוש בסם בצוותא חדא עימו ובנוסף לכך אף בהחזקת כמות סם נוספת על ידי הנאשם.