מדינת ישראל נ' גהסי

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של העמדת הרכב בניגוד לתקנה 72 (א)(2)(א) לתקנות התעבורה.

נסיבות המקרה פורטו בחומר הראיות ובהכרעת הדין.

משביקש הנאשם להישפט שוב לא עומדת לו הזכות האוטומטית לשלם את ברירת המשפט המגלמת בתוכה הנחה למשלמים במועד.

משהורשע בדין יגזר דינו על פי מכלול הנסיבות, הרשעותיו הקודמות ובזבוז הזמן השיפוטי.

לעניין זה יפים דברי כב' השופטת ברקאי (מחוזי ב"ש) ע"פ 4023/07 בעניין הורוביץ אריה נ' עירית באר – שבע, פסק דין מיום 28.5.07 שם הוטל על המערער בנסיבות דומות כפל קנס ואלה הם דברי כב' השופטת שם:

"אשר לעונש אשר הושת על המערער, לא מצאתי בו כל פגם או טעות שבמהות אשר יצדיק את התערבותו של בית משפט זה. בית משפט קמא השית על המערער עונש של כפל קנס וראוי שכך הדבר בנסיבות בהן טורחת מערכת המשפט לדון בהליך משפטי, אשר לצידו קיימת ברירת קנס ובנסיבות בהן בסופו של יום נדחית טענת האזרח אל מול הרשות.

הטרחת המערכת המשפטית כרוכה בעלויות כספיות והשתת עונש של כפל קנס הינה בגדר הסביר".

ראה לעניין זה דברי כב' השופט ס. ג'ובראן ברע"פ 7223/06 בעניין יהודה יולזרי נ' מ"י שם הוטל על הנאשם בגין עבירה של שימוש בפלאפון במהלך נסיעה בין היתר עונש של 6 חודשי פסילה בפועל ואלה הם דברי כב' השופט ס' ג'ובראן:

"דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. תכליתה של ברירת הקנס הינה לעודד תשלום קנס ללא התדיינות ובכך להקל הן על האזרח והן על מערכת אכיפת החוק. לאדם יש זכות לבחור במשפט מקום שמשוכנע הוא, כי יכול להוכיח את חפותו. ואולם הבוחר להישפט נוטל על עצמו סיכוי וסיכון: סיכוי, כי יצליח להוכיח את חפותו ויימצא חף מפשע וסיכון בכך שיתנהל משפט, על כל הכרוך בכך, לרבות נשיאה בעונש כמתחייב מן החוק. במקרה דנא, משבחר המבקש להישפט, הוא חשף את עצמו לנשיאה במלוא העונש ועצם ההודיה בעת המשפט אין משמעותה, כי על בית-המשפט להטיל את הקנס שהיה מוטל עליו, לולא בחר להישפט".

יפים הדברים גם בענייננו.

הנאשם נוהג משנת 78 לחובתו 6 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן מ-2010, עברו אינו מכביד ביחס לוותק נהיגתו, לדבריו נוהג משנת 75.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.קנס בסך 400 ₪, או 4 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 14 יום.

אם לא ישולם הקנס, או אחד משיעוריו במועד, תעמוד יתרת הקנס לתשלום מיידי.

2.הנני פוסלת את הנאשם מלקבל, או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 2 חודשים וזאת על תנאי, למשך 1 שנים שלא יעבור עבירות מהתוספת הראשונה והשניה לפקודת התעבורה ועבירות בהן הורשע.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ג תמוז תשע"א, 25/07/2011 במעמד הנוכחים.

דליה קליימן, שופטת בכירה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: