מדינת ישראל נ' גבריס(אסיר) ואח'

החלטה (משיב 3)

בפני בקשה למעצרו של המשיב 3 (להלן יקרא: "המשיב") עד לתום ההליכים המשפטיים אשר נפתחו כנגדו בת.פ. 24825-11-10.

כתב אישום זה הוגש כנגד המשיב 3 ושניים אחרים.

כתב האישום מייחס למשיב 3 ביצוע 3 עבירות של סחר בסם מסוכן ב – 3 הזדמנויות שונות וכן ביצוע עבירה של תיווך לסחר בסם מסוכן.

ב"כ המאשימה טען לקיומן של ראיות לכאורה, להוכחת העבירות המיוחסות למשיב 3 בכתב האישום והיפנה להודעות הסוכן המשטרתי, לדוחות תפיסה וסימון של הסמים, לתיעוד קולי של עסקאות הסמים, לתיעוד השיחות בין הסוכן לבין המשיב 3, למסדר זיהוי שנערך לסוכן בו זיהה את המשיב 3 וכן לראיות נוספות.

באשר לעילת המעצר, טען ב"כ המבקשת כי בשים לב למיוחס למשיב 3 מתקיימת עילת מעצר סטטוטורית.

באשר לחלופת מעצר, טען ב"כ המבקשת, כי לא ניתן לאיין את חזקת המסוכנות הקמה בעניינו של המשיב, לאור מהות העבירות המיוחסות לו והעובדה שהמדובר ב – 3 עבירות של סחר בסמים ובעבירה של תיווך לסחר בסם מסוכן.

לפיכך, בקש ב"כ המבקשת, כי אורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים.

טענה ב"כ המשיב כי התשתית הראייתית בכל האישומים המיוחסים למשיב 3 רעועה ואינה מצדיקה מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בכתב האישום מואשם משיב 3 באישומים 2, 3, 4, 5 בלבד.

באשר לאישום השני טענה הסנגורית, כי חסר תיעוד השיחה המקדימה, בין המפעיל לבין הסוכן הסמוי, טרם ביצוע עסקת הסמים בין הסוכן הסמוי לבין המשיב.

באשר לאישום השלישי טענה ב"כ המשיב, כי אין ראיה הקושרת את המשיב 3 לביצוע העסקה המתוארת באישום זה וכי העסקה בוצעה בין המשיב 2 לבין הסוכן הסמוי בלבד.

באשר לאישום הרביעי, טענה היא, כי כל מעשיו של המשיב 3, כפי שעולה מתמלול קלטת מ"ט 8044097, הסתכמו במסירת מספר הטלפון הנייד של המשיב 1 לסוכן הסמוי ואין בשיחה זו אזכור כלשהו, אף לא בקודים, של עסקת סמים.

באשר לאישום החמישי, טענה ב"כ המשיב, כי העובדות המתוארות באישום החמישי, אינן מהוות דבר עבירה שכן, המשיב לא נטל כל חלק בביצוע עסקת הסמים והעסקה התבצעה בין המשיב 2 לבין הסוכן המשטרתי בלבד.

לפיכך, סבורה ב"כ המשיב, כי יש מקום להורות על שחרורו של המשיב שעברו נקי, לחלופת מעצר ובקשה היא, כי אורה על קבלת תסקיר מעצר במסגרתו תיבחן החלופה אשר תוצע.

עיינתי בתיקי החקירה שהוצגו לעיוני, על החומר המצוי בהם ולרבות תיעוד קולי של השיחות והעסקאות ושמיעתן.

אני קובעת כי, בנסיבות העניין, קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים הנטענים בכתב האישום שבפני.

עפ"י האישום השני לכתב האישום נטען כי ביום 14.06.10 בשעה 19:34 בכפר אעבלין, סיפק המשיב לסוכן המשטרתי הסמוי, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 97.55 גרם נטו, כשהוא מחולק

ל – 9 יחידות וזאת, תמורת 700 ₪.

באשר לראיות הלכאוריות להוכחת אישום זה, ביחס למשיב;