מדינת ישראל נ' גברין

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הסעה בניגוד לחוק הכניסה לישראל וזאת בנסיבות בהן בתאריך 13.10.07 הסיע, בכביש 443 תושב אזור אשר אינו רשוי להכנס לישראל, בכך שאסף אותו בסמוך למחסום נעלין והסיעו לכיוון מכבים.

לכתחילה הגיעו הצדדים לכלל הסדר טיעון שבמסגרתו הודיעה התביעה כי תעתור לעונש שיכיל גם רכיב של מאסר בפועל שיכול – ובכפוף לחוו"ד של הממונה - ירוצה בעבודות שירות.

הנאשם נשלח לקבלת חוו"ד ובמקביל גם לקבלת תסקיר.

עתה בפני חוו"ד של הממונה ממנה עולה כי הנאשם כשיר לרצות עונש מאסר בעבודות שירות ואף מכיל המלצה למקום ומועד לריצוי העבודות.

דא עקא שתסקיר שירות המבחן אשר סוקר את רקעו ונסיבותיו של הנאשם, מכיל המלצה להימנע מהטלת עונש מאסר ולו גם בעבודות שירות וזאת נוכח מצבו הנפשי של הנאשם כמפורט בתסקיר.

בעקבות האמור בתסקיר ואשר מחמת צנעת הפרט לא אפרט, חזרה המאשימה ובאה בדברים עם הסנגור וברוב הגינותה הגיעה לכלל הסדר עדכני אשר מיוסד על התחשבות במצבו המיוחס של הנאשם ובמסגרתו נמנעת המאשימה מלעתור להשתת רכיב של מאסר.

טרם שתינתן החלטה לעניין אימוץ הסדר הטיעון העדכני, מוצאת אני לנכון להבהיר כי רואה אני עין בעין עם המאשימה שאין המדובר בהסדר אשר ישים בעבירות דומות בתיקים אחרים והדברים צריכים להאמר על מנת שחלילה לא יהיה בהם כדי להטעות נאשמים בכוח או אף את הנאשם עצמו אם חלילה יחזור ויבצע עבירה דומה.

הדברים נאמרים משום החומרה שיש לייחס לעבירות על חוק הכניסה.

ביהמ"ש העליון חזר והבהיר באשר לפוטנציאל המסוכנות הגלום בעבירות אלה ואף הדגיש כי חומרתן של עבירות ההסעה, העסקה וההלנה רבה כפליים מעבירת השהייה וזאת בהיות עבירות אשר יש בהן יסוד של "חוטא ומחטיא".

בשורה של הלכות, בייחוד הלכת אבו סלאם והלכת פרג'ין, חזר והבהיר ביהמ"ש העליון את הצורך להחמיר בענישה בעבירות אלה תוך שהטעים כי ככל שמעשהו של נאשם מקרבו לליבת העבירה, ודהיינו סיכון בטחון הציבור, כן יוחמר עם העבריין והנטייה תהיה ליישם את מדיניות הענישה בחומרתה.

לעניין זה אציין במקרה שלפנינו כי במידה מסויימת קרב הנאשם עצמו לליבת העבירה בכך שהוא אסף את תושב האזור בסמוך למחסום והסיעו לכיוון מרכז הארץ.

ידע הנאשם כי לולא הנסיבות המקלות כפי שפורטו בפני על ידי כל אחד מב"כ הצדדים בתורו, היה מקום להחמיר בענישה, אך נוכח הנסיבות המיוחדות של מקרה זה אקל בענישת הנאשם באופן שהסדר הטיעון יאומץ.

לעניין הנסיבות המקלות אפנה כאמור לטיעונים תוך שבייחוד אציין את ההודיה, העבר הנקי, המצב הבריאותי המיוחד ומכלול האמור בתסקיר.

אשר על כן תוך אימוץ הסדר הטיעון אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1.6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום כל עבירה על חוק הכניסה לישראל.

2.חודש פסילה מלקבל ו/או להחזיק רשיון נהיגה. הפסילה תכנס לתוקף החל מיום 3.4.11 כאשר המרוץ ימנה מעת שהנאשם יפקיד את רשיונותיו במזכירות הפלילית בבימ"ש שלום באר שבע. מיד לאחר ההפקדה יעביר הנאשם לתיק ביהמ"ש כאן העתק מאישור ההפקדה.

3.5 חודשי פסילה על תנאי מלקבל ו/אול החזיק רשיון נהיגה והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה של הסעה בניגוד לחוק הכניסה.

4.אני מורה על העמדת הנאשם בפיקוח מעקבי של שירות המבחן למשך שנה.

5.קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר למקרה שהקנס לא ישולם. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון שבהם ביום 14.5.11 והיתרה בכל 14 לחודש לאחר מכן. אי עמידה בתשלום מהתשלומים תעמיד היתרה לפרעון מיידי.