מדינת ישראל נ' גבן(עציר) ואח'

החלטה

המועד למתן החלטה זו נקבע להיום בשעה 09:00. השעה כעת 10:00. הסנגור לא הגיע והמשיב 2 לא הגיע. בנסיבות אלו ולבקש המשיב 1, אני נותנת החלטה זו בהעדרם.

בפני שתי בקשות לעיון חוזר.

האחת מטעם המבקש מס' 1 לעיון חוזר בהחלטה מיום 28.7.10 לפיה שוחרר לחלופת מעצר בית בתנאים מגבילים לרבות איזוק אלקטרוני בעיר סכנין.

בבקשה זו עותר המבקש להתיר לו לשוב ולהתגורר בביתו בטורעאן ולצאת לעבודה.

והשנייה הינה מטעם המבקש מס' 2 לעיון חוזר בהחלטה מיום 2.9.10 לפיה שוחרר למעצר בית בכפר טורען בפיקוח אמו.

מבקש זה עותר לאפשר לו לצאת לעבודה.

כתב האישום וההליכים

כתב האישום הוגש ביום 16.6.2010 והוא מייחס למבקשים, אב ובנו, עבירות של תקיפת עובד ציבור, פציעה בנסיבות מחמירות ולגבי המבקש מס' 2 עבירה נוספת של איומים.

במועד מאוחר יותר הוגש כתב אישום נפרד גם נגד בן אחר של המבקש 1 – סייף גבן, בגין אותם ארועים עצמם, וזאת לאחר שזה שהה בבריחה פרק זמן ארוך. הדיון בשני התיקים העיקריים אוחד ומשפטם של השלושה מתקיים במאוחד.

ביום 28.6.2010 הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש 1 עד תום ההליכים נגדו.

בעקבות ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי, ולאחר שנתקבל תסקיר מעצר בעניינו, שוחרר המבקש 1 ביום 28.7.20 לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא ובאיזוק אלקטרוני בבית אחותו בסכנין.

הן בהחלטת בית המשפט המחוזי והן בהחלטת בית משפט זה (כב' סגן הנשיא, השופט דבור) נקבע כי יש צורך בחלופת מעצר מחוץ לכפר טורעאן.

יצויין כי גם הבן סייף, אף הוא צעיר ללא עבר פלילי, שוחרר לחלופת מעצר דומה לזו של המבקש 2. לאחרונה הגיש הוא בקשה לעיון חוזר בתנאי חלופת המעצר וביקש לאפשר לו לצאת לעבודה. בקשתו נדחתה הן על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט ארבל בערר עמ"ת 5671-10-10) והן על ידי בית משפט זה (כב' הנשיא בתיק מ"ת 42104-08-10).

המבקש 1

כעת מבקש המבקש, כאמור, כי יותר לו לחזור לביתו, וזאת משום שמארחיו בסכנין עומדים לעלות לרגל למכה, ועל כן אין הוא יכול לשהות עוד בביתם.

כן מבקש הוא כי יותר לו לצאת לעבודה באתר עבודות עפר באזור צומת המוביל אצל חב' יוסף סלימאן עדווי ובניו.

לטענתו הסניגור, שמיעת משפטו של המבקש החלה רק לאחרונה ועלולה להמשיך חודשים רבים.

עוד טען, כי עסקיו של המבקש קרסו, התחייבויותיו גדלו ואינו עומד בהם בשל מעצרו.

הסנגור מפנה לפסיקת בית המשפט העליון המעדיפה, אם הדבר אינו נוגד את ביטחון הציבור, לאפשר לנאשם הנתון במעצר בית לצאת ולעבוד.