מדינת ישראל נ' גבארין(עציר)

והחלטה

1.הנאשם הודה והורע בעבירות התפרצות וגניבה מבית מגורים.

ע"פ כתב האישום, בתאריך 24.1.2010 סמוך לשעה 19:00 התפרץ הנאשם לבית באום אל פאחם וגנב כסף מזומן בסכום של 6,600 ₪ ותכשיטים שונים, הכל כמפורט בכתב האישום.

2.שירות המבחן, בתסקיר שהוגש, מציין כי מדובר בנאשם בן 19 שנפצע בעבודה וקיבל עד לאחרונה קצבת בל"ל שהופסקה.

שירות המבחן מציין כי הרקע לביצוע העבירה הוא כלכלי ונעוץ ברצונו העז לסייע בכלכלת משפחתו.

שירות המבחן התרשם שמדובר באדם בעל ערכים ונורמות נורמטיביים שהיו לו קשיים לימודיים והינו בעל דימוי וערך עצמי נמוך. הנאשם הודה בביצוע העבירה מיידית.

בסופו של דבר, נאמר בתסקיר שהנאשם נעדר קווי אישיות עבריינים והעבירה אינה מאפיינת את אורח חייו וממליצים על עבודות של"צ.

3.באשר לבקשת ב"כ הנאשם לביטול הרשעה, הרי דין בקשה זו להידחות. הגם ששירות המבחן המליץ על עבודות של"צ, הרי אין כל המלצה להימנע מהרשעה.

למען הפס דעתה של ב"כ הנאשם, אציין שגם אם היתה המלצה להימנע מהרשעה דינה היה להידחות הן בשל חומרת העבירה שכן המדובר בפריצה וגניבת רכוש כסף ניכר וכן תכשיטים וכן מהסיבה שלא נאמר בתסקיר דבר לגבי הפגיעה בשיקום הנאשם אם יורשע. המדובר בנאשם ללא כל הכשרה ספציפית ולא ברור לי כלל כיצד הרשעה תפגע בסיכויי שיקומו בעתיד.

4.לעניין הענישה הראוייה, טוען ב"כ המאשימה שהגם שמדובר בנאשם ללא עבר פלילי, הרי בעבירות מסוג זה יש צורך בענישה מרתיעה ומחמירה כאשר הפסיקה הציגה רף ענישה מחמיר.

ביהמ"ש מתבקש להעדיף את אינטרס הציבור על פני האינטרס האישי של הנאשם, לא לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהטיל עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננים.

5.ב"כ הנאשם בטיעוניה לעונש, מבקשת להסתפק בענישה הצופה פני העתיד כאשר הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה.

ב"כ הנאשם מפנה לאמור בתסקיר לגבי הנאשם שהינו בעל אישיות נורמטיבית וגדל בנסיבות אישיות קשות. גם המתלונן עצמו, בעדותו בביהמ"ש, ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם וכי הוא סולח לו והוא מוותר על כל פיצוי שכן כל הרכוש הגנוב הוחזר לו.

בסופו של דבר, היא חוזרת ועותרת להסתפק בענישה הצופה פני העתיד ללא קנס וללא פיצוי.

6.אין ספק שאכן מדובר בעבירה חמורה של פריצה וגניבה. הנאשם פרץ לדירה תוך שהוא נכנס לחלון פתוח וגנב סכום כסף גדול במזומן ותכשיטים רבים.

אכן ער אני לנסיבות הקשות כפי שעולות מתסקיר שירות המבחן וכן לעובדה שלנאשם אין הרשעות קודמות אך על ביהמ"ש לעשות כל אשר ביכולתו ע"מ להגן על שלום הציבור ועל רכושו תוך הבהרה לנאשם בפועל ולנאשמים בכוח שעל ביצוע עבירות רכוש ביהמ"ש ימצה את הדין עם נאשמים. אין מקום להכביר מילים על עגמת הנפש הרבה שנגרמת לבעלי בתים ורכוש כאשר פרטיותם נפגעת מפורצים לדירתם שהוא "מקדשם" הפרטי כל שכן כאשר גונבים משם רכוש רב.

אין אני יכול לקבל את המלצת שירות מהבחן אשר אינה מתיישבת עם חומרת העבירה. יש לזכור שבסופו של דבר, ביהמ"ש מופקד על הראייה הכוללת להבדיל משירות המבחן שמופקד על הפן השיקומי.

7.לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:

א.אני דן את הנאשם ל – 3 חודשי מאסר בפועל.