מדינת ישראל נ' גבארין(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשמים הודו והורשעו, עפ"י הודאתם, בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן שסומן באות "א".

בכתב האישום המתוקן ייחסה המאשימה לנאשם מס' 1 עבירה של סיוע לעבירות בנשק (סיוע לנשיאה והובלת נשק) – עבירה לפי סעיף 144 (ב) וסעיף 31 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

המאשימה טענה בעובדות כתב האישום כי נאשם 1 הינו אחיו של נאשם 2, ושניהם מתגוררים בעיר אום אל פחם (להלן: "עיר מגוריהם").

ביום 16.6.10 נסעו הנאשמים יחד ברכב מסוג מזדה בעיר מגוריהם כאשר נאשם 1 נוהג ברכב ונאשם 2 יושב במושב הקדמי שליד הנהג.

במהלך הנסיעה החזיק נאשם 2, נשא והוביל אקדח מסוג FN מס' 39170 (להלן: "האקדח") ומחסנית תואמת ובה 9 כדורים, (להלן: "התחמושת"), שנגנבו במהלך התפרצות בנתניה.

באותה העת וכפי שמתואר לעיל, סייע הנאשם 1 לנאשם 2 בנשיאת והובלת האקדח והתחמושת. האקדח הינו נשק שסוגל לירות כדורים שבכוחם להמית אדם.

הנאשם 2 החזיק, נשא והוביל אקדח ביודעו שהושג בפשע וללא רשות עפ"י דין.

במהלך נסיעת הרכב ובשעה 18:40 נעצרו הנאשמים ע"י צוות שוטרים בשכונה שבעיר מגוריהם כאשר האקדח מונח על המושב בו ישב נאשם 2 כשהנשק מונח בין רגליו.

על יסוד העובדות הנ"ל ייחסה המאשימה לנאשם 2 את העבירות הבאות:

עבירות בנשק (החזקת נשק ותחמושת) - עבירה לפי סעיף 144 (א) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; עבירות בנשק (נשיאה והובלת נשק) – עבירה לפי סעיף 144 (ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; החזקת נכס החשוד כגנוב - עבירה לפי סעיף 413 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

הנאשם 1 יליד 1990, לחובתו רישום פלילי בגין שתי עבירות. הראשונה – ללא הרשעה, בגינה הובא בפני בית המשפט לנוער, בגין החזקת סכין והשנייה עבירת אלימות עליה נידון בבית המשפט המחוזי.

הנאשם 2 יליד 1992, לחובתו הרשעה קודמת בעבירת ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, נשיאה והחזקה של נשק שלא כדין, בגינה נגזר עליו עונש שכולל 11 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר מותנה של 9 חודשים, שהינו בר הפעלה.

הנאשם 2 ביצע את העבירה נשוא כתב האישום בהיותו אסיר משוחרר ברישיון. הוא שוחרר ביום 8.3.2010, כאשר היה אמור לרצות את עונשו עד ליום 8.7.2010.

הנאשמים נמצאים במעצר מיום 16.6.2010.

כאמור, הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן והורשעו ולאור גילם הורה בית המשפט על הגשת תסקירים של שרות המבחן.

שרות המבחן הגיש ביום 21.12.10 את התסקירים אך עקב שביתת הפרקליטים ישיבת הטיעון לעונש שהייתה קבועה ליום 26.12.10 נדחתה למועד אחר.

התסקירים מתארים את הרקע של הנאשמים, את סביבתם הקרובה ונתוניהם האישיים תוך התייחסות למשפחה הרחבה של ההורים, האחים והאחיות.

בהתחשב בנתונים שהובאו בתסקירים ובעיקר מחמת צנעת הפרט, לא מצאתי לנכון לפרט את הנתונים האלה בהרחבה ודי אם אפנה לתסקירים.

בסופו של יום, שרות המבחן לא מצא מקום להמליץ על דרך טיפולית ביחס לנאשם 1. לעומת זאת, סבר שרות המבחן כי ענישה מרתיעה יכולה לחבר את הנאשם 2 למשמעות התנהגותו ולחומרתה.