מדינת ישראל נ' גבאלי(עציר)

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום האוחז בשני אישומים שעניינם שני אירועים אשר התרחשו ברצף כרונולוגי ביום 16.10.08. באירוע נושא האישום הראשון, שהתרחש בשעה 19:30 לערך, מיוחס לנאשם ירי בסלואה חאג' יחיא (להלן: "סלואה"). באירוע נושא האישום השני אשר התרחש בשעה 22:00 לערך, מיוחס לנאשם שוד בנסיבות מחמירות של מתלוננת בשם סוהד מצארוה (להלן: "סוהד").

לפי עובדות האישום הראשון: ביום 16.10.08 ביקש הנאשם להיפגש עם סלואה עימה היו לו קשרי ידידות. בשעה 19:30 הוא אסף אותה ברכבו מסוג סובארו גראנד ליאונה מ.ר. 19-705-23 (להלן: "הסובארו"), יחד עם בתה הקטינה והשלושה נסעו לכיוון ההרים בטייבה. הנאשם נהג בסובארו מבלי שהינו מורשה לנהיגה, כשכל אותה עת החזיק בנשק בלא רשות על פי דין. בהגיעו לאזור של מטעי זיתים, ביקש מסלואה לרדת מהרכב, ומשלא נעתרה לבקשתו שלף אקדח והורה לה לרדת מהרכב לאלתר. לאחר שירדה מהרכב, ירה הנאשם לעבר סלואה מטווח קצר מספר כדורים, אשר פגעו בגופה. לאחר מכן, הכניס אותה בכוח לרכב. הנאשם הזהיר את סלואה להתרחק ממשפחות "אחרס ומדידס" ולעזוב את טייבה עד הבוקר. הנאשם נסע עם המתלוננת לביתה והיא ירדה מהרכב בכוחות עצמה, אך נפלה תוך שהיא זועקת לעזרה. סלואה פונתה לבית חולים, שם טופלה בגין 8 פצעי הירי שנגרמו לה. בבית החולים נקבע שנגרמה לה נכות והגבלת תנועה לצמיתות.

לאחר שמיעת הראיות כולן, הודה הנאשם בעובדות האישום הראשון והורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), סחיטה בכוח, לפי סעיף 427(א) לחוק; דרישת נכס באיומים, לפי סעיף 404 סיפא; החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק; נהיגה על ידי בלתי מורשה, לפי סעיף 10א+38(1) לפקודת התעבורה.

לפי עובדות האישום השני: בתאריך 16.10.08 כשעתיים לאחר האירועים נושא האישום הראשון, בסמוך לשעה 22:00, נהגה סוהד ברכבה מסוג קאיה בכביש 444 מכיוון טייבה לקלנסווה. באותו מועד נהג הנאשם ברכב הסובארו בכביש מבלי שהינו מורשה בנהיגה. באותן נסיבות נהג בכביש אדם נוסף, אשר זהותו אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחר"), ברכב מסוג ג'יפ כסוף (להלן: "הג'יפ"). הנאשם והאחר נסעו בעקבותיה של סוהד במטרה לבצע שוד. בשל חשש שהתעורר בליבה פנתה סוהד פניית פרסה לכיוון טייבה בכוונה להימלט מהרכבים. הנאשם והאחר ביצעו פניית פרסה בעקבותיה. בהגיעם סמוך למוסך של אבו תמים, עקף הנאשם את רכבה של המתלוננת, תוך שהוא נצמד לדופן השמאלית של רכב המתלוננת. במהלך העקיפה קירב הנאשם את רכבו לרכבה של המתלוננת בצורה מסוכנת תוך שהוא מנסה להטות את רכבה אל שולי הכביש, עד שנאלצה לעצור את רכבה בשולי הכביש. הנאשם עצר אף הוא בסמוך לרכבה של סוהד, באופן שלא יאפשר לה לנסוע קדימה והאחר עצר את הג'יפ בסמוך אליהם. הנאשם יצא מהרכב, ניגש לרכבה של סוהד, משך אותה החוצה בשערות ראשה, גרר אותה לצד הרכב וחבט את ראשה במכסה המנוע הקדמי של רכבה. הנאשם שלף אקדח והכה את סוהד באמצעות האקדח בפיה תוך שהוא צועק: "תביאי את הארנק אני יודע שיש לך כסף". בינתיים החל האחר לתור אחר ארנקה של סוהד ומשמצא אותו נטל את הארנק, רץ לכיוון הג'יפ ונמלט מהמקום. או אז דחף הנאשם את סוהד ארצה ונמלט ברכבו. ארנקה של סוהד הכיל, בין היתר, כ- 7,000 ש"ח במזומן, 2 כרטיסי אשראי, תעודת זיהוי ומסמכים מזהים אחרים. כתוצאה מהמכות נגרמו למתלוננת המטומות בשפה העליונה, היא סבלה מכאבי ראש ונזקקה לטיפול רפואי.

לפיכך, מואשם הנאשם בעבירות של: סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק; שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק; החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) רישא לחוק ונהיגה ברכב על ידי בלתי מורשה, לפי סעיף 10(א) וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

הרקע העובדתי

ביום 16.10.08 בשעה 22:30 לערך, נעצר הנאשם והובא לחקירה במשטרת טייבה, וזאת בגין האירוע נושא האישום הראשון, עליו דווח ע"י סלואה שאושפזה בבית החולים.

בחקירותיו במשטרה, הכחיש הנאשם כל מעורבות לגבי שני האירועים שנחשד בביצועם. לגבי אירוע השוד, הנאשם טען, כי לא התבצע כלל שוד וכי כל אירוע השוד הומצא כדי להפלילו.

מן הראיות עולה, כי סוהד שהתה בתחנת המשטרה בטייבה בסביבות השעה 23:00, כדי להתלונן בעניין השוד. על פי האמור באמרותיה של סוהד במשטרה, היא זיהתה באופן אקראי את הנאשם, אשר שהה בתחנה באותה עת לצורכי חקירה עקב האירועים המפורטים באישום הראשון. לדבריה, באמרה (ת/31), היא הבחינה בביטחון מלא בנאשם וזיהתה אותו כזה ששדד אותה. יתרה מכך, מיד לאחר שנתנה עדות יצאה סוהד לחנייה של משטרת טייבה, ואז זיהתה, שוב בדרך מקרה, את רכב הסובארו, אשר בו על פי הנטען, נהג הנאשם ושבו השתמש לצורך ביצוע השוד.

רפ"ק מגורי, ראש משרד חקירות ומודיעין במשטרת טייבה, היה עד לרצף האירועים במהלכם זיהתה סוהד את הנאשם ואת הרכב בו השתמש בשעת השוד. הוא גבה מסוהד על אתר עדויות אודות אירוע השוד ואת אופן זיהויו של הנאשם ורכבו, הוא העיד במשפט על נסיבות מתן העדויות האלה.

בעדותה בבית המשפט שינתה סוהד את עדותה באופן מהותי. סוהד חזרה בה מהזיהוי הספונטאני שהתרחש בסמוך לאחר השוד, וכן חזרה בה מזיהוי רכבו של הנאשם והייתה לא עקבית בגרסאותיה באשר לסימני זיהוי ברורים אותה זיהתה על גבי רכבו של הנאשם בחקירותיה במשטרה. לפיכך, הוכרזה סוהד כעדה עוינת ואמרותיה במשטרה ת/31 - ת/35 הוגשו מכוח סעיף 10א לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות").

יריעת המחלוקת

המחלוקת נסבה על עצם התרחשות השוד ועל זהות הנאשם כמי שביצע את העבירות המיוחסות לו במסגרת האישום השני.

ב"כ המאשימה עותרת להעדיף את אמרותיה של סוהד במשטרה על פני עדותה בבית המשפט, בכל הנוגע לזיהוי הנאשם ורכבו כמבצע העבירות נושא אישום זה.

ב"כ הנאשם טוענת מנגד, כי ראיות התביעה מתבססות על עדות יחידה, ועובדה זו כשלעצמה מעמידה על כרעי תרנגולת את התשתית הראייתית שהתביעה מנסה להציג. הנאשם מכחיש כל קשר לשוד וטוען, כי אין לו כל ידיעה, כי שוד כזה אכן בוצע.

ההכרעה

לאחר ששמעתי את הנאשם והעדים, קראתי את המסמכים והפרוטוקול, בחנתי ושקלתי את הראיות שוכנעתי מעבר לספק סביר, בדבר אשמת הנאשם בעבירות המיוחסות לו באישום השני.

ההכרעה מבוססת על מארג ראיות ישירות ונסיבתיות המביא למסקנה, כי הנאשם ביצע את העבירות.

מארג הראיות כולל: ראייה ישירה מרכזית בדמות אמרותיה המפלילות של סוהד, שגרסתה בהן עדיפה על פני עדותה בבית המשפט, בנקודות בהן חזרה בה מאמרותיה; זיהויו הספונטאני של הנאשם על ידי סוהד בתחנת המשטרה; הזיהוי הספונטאני של הסובארו בתחנת המשטרה; עדותו של רפ"ק מגורי, אשר היה עד לזיהוי הספונטאני ותיעד נסיבותיו; תוספת ראייתית של "דבר לחיזוק".