מדינת ישראל נ' גבאי

הכרעת דין

כמצוות הדין אני מודיע שהחלטתי לזכות את הנאשם מן העבירה המיוחסת לו.

הנאשם הועמד לדין, על פי בקשתו להישפט, בגין ביצוע עבירה של איסור לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים.

על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 17.11.08 בסמוך לשעה 13:50 בשטח פתוח, סמוך לקריית אתא, הוזרמה ממשאית פסולת מסוג תשטיפים אל קרקע חשופה ולעבר רשות הרבים.

עסקינן במשאית מסוג וולוו בצבע לבן מ.ר 5789561 אשר היתה אותה עת בבעלות הנאשם.

הנאשם, שאינו מיוצג, לא כפר מפורשות באמור בכתב האישום.

כך אישר כי המשאית היתה בבעלותו בעת הרלבנטית, כך אף אישר כי הוזרמה מן המשאית פסולת מסוג תשטיפים, הגם שטען כי לא הוא הזרים את התשטיפים אלא עובד שלו.

טענתו העיקרית ולמעשה היחידה היתה, כי פעל בעצה אחת ועל פי הנחיות עיריית קריית אתא (להלן: "העירייה") ואף מפקח מטעמה היה נוכח בסמוך למקום ביצוע העבירה.

מטעם המאשימה העיד פקח הסיירת הירוקה (להלן: "הפקח").

לדבריו, ערך דו"ח אודות פעולתו, ונוכח לדעת שמדובר בתשטיפים בצבע שחור בעלי ריח חריף וחזק. הפקח ביקש מן הנהג, בו פגש, אישור על פעולתו. הנהג טען, כי אין בידיו אישורים אך הוא עובד בשירות העירייה. הפקח ביקש מן הנהג להפסיק את פעולתו, צילם תמונות ועזב את המקום. הפקח לא סבר כי עליו לעשות דבר לבירור טענות הנהג ולכן בהמשך לא ביצע כל פעולת חקירה. לדבריו, המשרד להגנת הסביבה הוא שאמון על ביצוע החקירה.

עוד טען, כי ניסיונו לימדו שפניות לעירייה מובילות להתנערות מאחריות.

הנאשם העיד, כי ניגש למכרז של העירייה ובסיור קבלנים מקדים נשאלה השאלה אודות פינוי המים הנשאבים. תשובת הרשות היתה כי המים ישפכו בשטחי הרשות. הנאשם הבקיא ברזי השטיפה היה ער לבעייתיות ודרש כי כל החלטה תינתן בכתב, כך אכן נעשה. עוד הסביר, כי לטיב התשטיפים שבמחלוקת מיועדים שני מתקני פינוי בלבד בארץ ותמחור הצעתו למכרז היתה משתנה לו היה עליו לשאת בהוצאות השפיכה באותם מתקנים. הנאשם זכה במכרז והחל לעבוד. עם הגעת הפקח הודיע הנאשם שבכוונתו להפסיק את ביצוע העבודה עד שהנושא יוסדר. הנאשם הופנה ע"י העירייה למקום אחר, נסתר מן העין, שם נאמר לו כי הוא רשאי לשפוך את פסולת התשטיפים. הנאשם הסביר, כי לא בחר להזרים את התשטיפים למקום בו אותרו אלא פעל על פי הוראות העירייה ועל פי הנחיותיה. אשר להזרמת התשטיפים לעבר שדה פתוח ולא לתעלת ניקוז, הסביר, כי המשאית אינה יכולה להגיע לפתח תעלת הניקוז הסמוכה. הנאשם נשאל אודות טיב המים וענה כי לצורך בחינה אם מדובר במים שפירים יש צורך בבדיקת מומחה.

לאור עדותו של הנאשם, נוכח המסמכים שהיו ברשותו ובהתאם להתנגדות המאשימה זומנו לעדות מ.מ. מהנדס העירייה (להלן: "המהנדס"), יועץ חיצוני מטעם העירייה שפיקח על פעולות הנאשם (להלן: "היועץ") ומנהל תחום איכות הסביבה בעירייה.

במהלך עדותם הוברר, כי העבודה אותה היה אמור הנאשם לבצע היתה ניקוי צינור אשר לא נעשה בו שימוש במשך שנים רבות.

בעקבות המכרז והזכייה בו נשכרו שירותיו של היועץ אשר עמד בקשר עם הנאשם ופיקח על עבודתו.

המהנדס הסביר, כי העבודה אמנם נעשתה בשירות העירייה אך בפועל נעשתה עבור תאגיד המים. הוא לא ידע היכן נשפכו התשטיפים ובד"כ כשמתבצעת עבודה כזו ממונה אדם חיצוני שמפקח על הקבלן, כך גם קרה במקרה הנדון.

היועץ הסביר, כי עבד עבור העירייה בניהול הפרויקט המדובר. היועץ בחן את המים וראה שהם "שפירים למדי" לכן הנחה את הנאשם להזרים את המים לשדה, כאשר מדובר בכמות קטנה יחסית שהוזרמה. לדבריו, שמע אודות ביקור הפקח והגיע למקום ההתרחשות אלא שהפקח כבר עזב את המקום. למרות שהפקח זימן ניידת משטרתית גם זו כבר היתה במהלך עזיבת האתר. נהג המשאית המשיך את עבודתו על פי אישורו של היועץ. לדבריו, גם המהנדס הגיע למקום וגם מנהל תחום איכות הסביבה. עוד לדבריו: "הוחלט שהוא ימשיך לשפוך כי זו לא היתה שום בעיה".

עם זאת העיד: "המשיכו לשפוך את המים בתעלה ולא בשדה".

אשר לתמונות שצילם הפקח, טען היועץ, כי לא מדובר במים מלוכלכים כי אם במים שעברו בצנרת שלא היתה בשימוש אליה חדרו מי תהום וחול. אשר לריח, הפנה היועץ אל תעלת הניקוז אשר אפשר וממנה עלה הריח בהיותה מזוהמת.

כן העיד, כי כשהגיע למקום אף לא היתה במקום שלולית.