מדינת ישראל נ' גאנם(עציר)

החלטה

1.בתאריך 27/10/13 הוריתי על שחרורה של המשיבה לחלופת מעצר בדמות מעצר בית בישראל – בעיר טייבה בכתובת מגוריהם של בני הזוג עאזם שירין ועאזם מורשד, בפיקוחם וכן בפיקוח הגב' עאזם שרוק לסירוגין, בתוספת איזוק אלקטרוני (להלן: "מקום החלופה והמפקחים), לצד ערבויות כספיות – הפקדה כספית על סך 50,000 ₪, חתימת ערבות עצמית על סך 100,000 ₪, שלוש ערבויות של צד ג' כל אחת על סך 100,000 ₪. (להלן: "הערבויות הכספיות"), כל זאת על רקע כתב האישום שייחס למשיבה עבירות של מעשים מטעים, איסור הכנסה והוצאה לפקודת בתי הסוהר, ניסיון לפעולה ברכוש טרור – בתמצית נטען, כי המשיבה שהיא אחותו של אסיר בטחוני, הגיעה לבקרו בכלא, כשעל גופה מוסלקים חמישה מכשירי טלפון סלולריים בכוונה להעבירם לאחיה.

2.בהחלטתי קבעתי שהעילה של החשש להימלטות מן הדין הינה העילה המרכזית שעומדת בעוצמתה לחובת המשיבה, בעוד עילת המסוכנות שמתגבשת לנוכח אופי המעשה אינה ברמה גבוהה המחייבת מעצרה עד תום ההליכים (ראה החלטה מיום 27/10/13).

3.המשיבה נותרה במעצר על רקע מצוקה כלכלית לגייס את סכום ההפקדה שנקבעה.

4.בתאריך 29/10/13 שוב הובאה בפניי המשיבה, ולאחר שהקשבתי לדבריה בנוגע לנסיבותיה האישיות והמשפחתיות, ובעיקר הכלכליות – בתמצית: מסרה, כי היא גרושה מזה 21 שנים, אימא לשתי בנות ושני בנים וסבתא לנכדים, עקרת בית. עוד לדבריה, בעבר עבדה במסיק זיתים באזור מגוריה ברש"פ תמורת 40 ₪ ליום. עוד מסרה, כי שוחחה עם בני משפחתה בטלפון והאחרונים הודיעו לה, כי הצליחו לגייס סכום של 10,000 ש"ח.

על רקע האמור לעיל, שבתי ושקלתי את החלטתי בנוגע לסכום ההפקדה, וקבעתי לשם שחרורה של המשיבה יופקד סכום של 30,000 ₪, והיתרה תופקד בהמשך.

5.בתאריך 3/11/13 שוב הובאה בפניי המשיבה, ושוב מסרה, כי בני משפחתה עושים מאמצים לגייס את הסכום של 30,000 ₪. עוד מסרה, כי בנה אחמד תופיק הסכים למכור את הרכב שבבעלותו כדי לסייע לה לגייס את סכום ההפקדה.

6.היום שוב הובאה בפניי המשיבה, ונמסר ע"י בא כוחה, כי בנה של המשיבה (אחמד), היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית, לפיה עת שנסע ברכבו התנגש בילד עובר אורח וכתוצאה מההתנגשות, נקבע מותו של הילד (הוגשו מסמכים מטעם משטרת קלקיליה - רש"פ). המעידים על התרחשות התאונה, ותוצאותיה הטרגיות. עוד מהמסמכים עולה, כי הנהג המעורב בתאונה בנה של המשיבה (אחמד) נתון במעצר של הרש"פ.

עוד נטען, כי משפחתה של המשיבה טרם יידעה אותה בדבר התרחשות האירוע הטרגי בו מעורב בנה, וזאת מחשש למצבה הנפשי (יצוין, כי הדיון התקיים בטרם תובא המשיבה לאולם הדיון לבקשת הסנגור).

ב"כ המשיבה עתר לפנים שורת הדין, לשקול מחדש את סכום ההפקדה הכספית, ולהפחיתו לסכום של 10,000 ₪, בהתחשב במכלול הנסיבות של המשיבה ושל בני משפחתה. עוד ציין הסנגור, כי המשיבה מתגוררת בדירה שכורה יחד עם בנה הבכור ושבעת ילדיו (הוגש לעיוני חוזה שכירות).

7.באת כוח המבקשת טענה, כי עם כל הצער לנסיבות הקשות שעמד עליהם הסנגור, אין מקום להפחית מסכום ההפקדה שנקבע, בהתחשב במסוכנותה של המשיבה, לרבות החשש להימלטות מן הדין, בשים לב להיותה תושבת הרש"פ.

8. על רקע המתואר לעיל, ולאחר שהקשבתי לטעוני באי כוח הצדדים, וכן הקשבתי לדברי המשיבה ועיינתי במסמכים שהוגשו ע"י הסנגור, ושמתי לנגד עיניי את המבחנים שנקבעו בפסיקה של בית המשפט העליון, הרלוונטיים לעניינו - בבש"פ 3153/00 שלומוב נ' מדינת ישראל, וכן בבש"פ 1332/13 מדינת ישראל נ' פתחיה חנפר. שוכנעתי שיש מקום לבחון מחדש את גובה סכום ההפקדה (50,000 ₪) נשוא החלטתי מיום 27/10/13, וכן החלטתי מיום 29/10/13, לפיה קבעתי, כי לשם שחרורה של המשיבה יופקד סך 30,000 ₪, והיתרה תופקד בהמשך.

בנסיבות העניין, ולאחר התגלות נסיבות חדשות וחריגות המצדיקות שיקול נוסף, נראה, כי יש להפחית את סכום ההפקדה ולהעמידה על סך 15,000 ₪. סכום זה מבחינתה של המשיבה, מצוי ברף גבוה עקב הקושי הרב להשיגו, והוא משקף, על כן, נקודת איזון ראויה בין הצורך לקבוע תנאי שחרור אשר ישיגו את מטרת המעצר לבין כיבוד זכותו של הנאשם לחירות אישית ה"נקנית" מבחינתו בתנאי שחרור לא קלים (ראה בש"פ 3153/00).

לכל אלה יש להוסיף, כי הוטל על המשיבה גם תנאי מעצר בית מלא (בישראל), ופיקוח אנושי ואלקטרוני, בנוסף לערבות עצמית וצד ג'. בנסיבות העניין הצטברותם של כל אלה מהווים אמצעי הבטחה נוספים לשחרורה לחלופה המוצעת, ועשוי להשיג את מטרת המעצר.

בנוסף, מצאתי לנכון לאמץ תנאי נוסף שצוין בהליך דומה בבית משפט העליון, בבש"פ 1332/13, לפיו המשיבה תתייצב פעמיים בשבוע בתחנת המשטרה בטייבה, ותחתום בה חתימה המעידה על נוכחותה (בימים א' ו – ד' בשבוע, לא יאוחר מן השעה 15:00).

על כן, כנגד הפקדה כספית בסך של 10,000 ₪ ועמידה ביתר התנאים שנקבעו בהחלטת בית משפט מיום 27/10/13, תשוחרר המשיבה, בעוד היתרה של 5,000 ₪ תופקד לא יאוחר מיום 15/11/13 שעה 12:00, ואין בכך כדי לעכב את השחרור.

ניתנה והודעה היום ב' כסלו תשע"ד, 05/11/2013 במעמד הנוכחים.

נסר אבו טהה, שופט

החלטה

מורה על עיכוב החלטתי ל-48 שעות.

ב"כ המבקשת תעשה מאמץ להודיע דבר החלטתה עוד היום. השעה כעת 14:30.