מדינת ישראל נ' גאלי

החלטה

בשני תיקים אלה ניתנו גזרי דין הבוקר בהתאם להסדר בין הצדדים.

כמו כן, לנוכח הדחיות והעיכובים בתיקים עד היום, ביקשתי התייחסות הסנגור לשאלת חיובם של הנאשמים בהוצאות, והוא טען לפרוטוקול מדוע הוא סבור שאין לחייבם בהוצאות.

לאחר שחזרתי ועיינתי בתיקים ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון לחייב את הנאשמים בהוצאות בגין הדחיות והעיכובים בתיק זה.

הדיון הראשון בתיקים נקבע ליום 4.6.12. הסנגור ביקש דחייה והדיון נדחה ליום 21.6.

במועד זה ביקש הסנגור דחייה נוספת והדיון נדחה ליום 11.9.12. לדיון זה התייצבו הנאשמים לראשונה והסנגור הודיע כי בכוונתו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לשם הגשת בקשה לעיכוב הליכים. הנאשמים הודו באשמה, אך הסנגור ביקש שלא להרשיעם, כדי לאפשר את הפנייה ליועמ"ש. הבקשה התקבלה והתיקים נקבעו למעקב לחודש אוקטובר, כאשר הוריתי לסנגור למסור הודעה בדבר התקדמות ההליך בפני היועמ"ש עד אז.

לאחר שלא הוגשה כל הודעה ניתנה לסנגור ארכה, תוך ציון כי עיכוב נוסף עלול להביא לפסיקת הוצאות.

גם במועד המוארך חלף בלא שנמסרה הודעה כלשהי, לפיכך נקבע התיק להמשך דיון ליום 5.12.12, תוך שאני מחייב את הנאשמים בהוצאות סמליות בסך 250 ₪.

הדיון שנקבע לחודש דצמבר נדחה לחודש ינואר 2013 בהיעדר ראיית זימון לסנגור, אולם גם לדיון הנדחה לא הייתה התייצבות.

לפיכך, הורשעו הנאשמים על פי הודאתם מחודש ספטמבר 2012 והוצא נגדם צו הבאה.

צווי ההבאה בוטלו לאחר הגשת התחייבות הנאשמים להתייצב להמשך הדיונים, וביום 7.2.13 התייצבו הנאשמים כאשר הסנגור מודיע כי בכוונתם לבקש לחזור בהם מהודאתם.

ניתנה ארכה להגשת בקשה לחזקה מהודאה עד יום 28.2.13, אך שוב לא הוגשה כל בקשה או הודעה אחרת.

לפיכך נקבע התיק ליום 28.4, מועד בו שוב לא הייתה התייצבות מטעם הנאשמים.

היום הופיעו הנאשמים והסנגור לדיון והוצג הסדר בין הצדדים, כאשר במסגרת הטיעון לעניין ההוצאות טען הסנגור כי לא קיבל זימון לדיון האחרון, וכי חסך זמן שיפוטי יקר.

סבורני כי התנהגות הנאשמים והסנגור בתיק זה מגלה זלזול בבית המשפט ובזמנו, ולא חיסכון מסוג כלשהו.

הנאשמים קיבלו שתי ארכות להגשת בקשות – לעיכוב הליכים ולחזרה מהודאה – שכלל לא הוגשו, ויתרה מכך, אף לא ראו לנכון למסור הודעה לבית המשפט כי הם אינם מתכוונים להגיש בקשות.

המועדים שנקצבו לפעולות הסנגור חלפו, בלא שהסנגור נוקט בפעולה כלשהי, ובלא שהוא עוקב אחרי התיק וההחלטות בו, כך שכנגד הנאשמים הוצאו צווי הבאה.

בסך הכל מתברר כי ניתן היה לסיים את ההליך כולו כבר בדיון הראשון, ולכל המאוחר בדיון בחודש ספטמבר 2012, אולם התקיימו בתיק שמונה דיונים ועוד מספר מועדי מעקב, ולא ניתן כל הסבר להתנהלות זו, ולהודעות הסנגור בדבר הבקשות אותן הוא מתכוון להגיש.

כשאני מביא בחשבון את כל האמור לעיל מצד אחד, ומצד שני את העובדה כי בסופו של דבר הסתיימו התיקים בהסדרי טיעון, ובעובדה כי כבר חויבו הנאשמים בהוצאות סמליות כאמור בסך 250 ₪, ראיתי לנכון לחייב כל אחד מהם בהוצאות נוספות בסכום מתון של 500 ₪.

לאור הקנסות שהוטלו על הנאשמים, ראיתי לנכון לקבוע כי הוצאות אלה ישולמו עד יום 15.10.13.