מדינת ישראל נ' גאבר(עציר)

החלטה

1.בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ב-4 אישומים עבירות של סחר בסם מסוכן בצוותא, נסיון לסחר בסם מסוכן והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.

2.ב"כ המשיב טען לכרסום בחומר הראיות, אשר יש בו, לטענתו, ללמד על החלשת עוצמתן ועל קיומו של יסוד לשחרור המשיב, למרות אופי העבירות נשוא כתב האישום.

לא הייתה מחלוקת בנוגע לראיות ביסוד האישום הרביעי.

3.לטענת ב"כ המבקשת, מעוגנת הבקשה במסכת ראיות מלאה הכוללת דוחות פעולה של סוכן משטרתי שיש בו פרוט העסקאות המתוארות בכתב האישום, דוחות פעולה של שוטרים המתעדים את ההכנה לבצוע העסקאות, סרטון וידאו, חוו"ד מז"פ ומטא"ר וגרסתו התמוהה של המשיב.

4.כמפורט בכתב האישום פעל שוטר בחודשים ספטמבר 09 – יוני 10, כסוכן משטרתי סמוי במסגרת פעילות משטרתית יזומה למגור נגע הסמים.

עפ"י עובדות האישום הראשון, רכש הסוכן ביום 16.12.09 בתווכו של נאשם אחר בפרשה פלטה של סם מסוכן מסוג חשיש. משביקש לרכוש כמות נוספת הופנה לבית קפה סמוך לתחנת דלק בטייבה.

משהגיע לשם פנה למשיב והחל לדבר עמו על מחיר לאחר שנאשם אחר הסביר לו עוד קודם לכן כי דיבר עם מוכרים במקום והם נכונים למכור חצי פלטה בסכום של 430 ₪. המשיב אמר לסוכן כי מחיר פלטת חשיש 1,400 ₪, אך הוא מוכן למכרה ב-470 ₪. לאחר שנסגרה העסקה, מסר הסוכן את הכספים למשיב וזה פנה לאחר בשם עלאא גומעה (להלן: "עלא") ושלח אותו לחצר האחורית של בית הקפה על מנת להביא את הסם. לאחר מספר דקות, שב האחר עם חתיכת סם במשקל 24.22 גרם, העבירה למשיב וזה מסרה לסוכן המשטרתי.

עפ"י עובדות האישום השני נכנס הסוכן ביום 22.12.09 לבית הקפה הנ"ל וביקש לרכוש סם. הוא נשאל ע"י המשיב למבוקשו ולאחר שהסביר כי הוא מעוניין ב"פיתה" השיב לו המשיב כי מחירה 1,200 ₪. לאחר דין ודברים עם אחר אליו הפנה המשיב הביע הסוכן בפני המשיב הסכמתו לרכישה. זמן קצר לאחר מכן הורה המשיב לעלא להביא את הסמים והאחרון העבירה לאדם נוסף שמסרה לסוכן. בתמורה לכך, מסר הסוכן את התמורה הסופית בסך 1,200 ₪.

עפ"י עובדות האישום השלישי הגיע הסוכן ביום 5.1.10 לבית הקפה הנ"ל, עצר את רכבו ופגש בעלא, שעמד בחוץ ובקש ממנו לרכוש פלטה של סם מסוכן. האחרון השיב בחיוב והפנה את הסוכן לבית הקפה לסגור את העסקה מול המשיב. עם כניסתם לבית הקפה נשאל הסוכן ע"י המשיב למבוקשו, ולאחר שנענה, הורה לסוכן לצאת ולהמתין ליד הרכב. בהמשך יצא המשיב אל הסוכן וקבל ממנו את מס' הטלפון שלו ולאחר שהחזיר לו את המכשיר הסביר כי עליו להמתין כ-10 דקות. לאחר שהגיעו לבית הקפה שניים נוספים יצא המשיב לעבר הסוכן כשהוא אוחז בידו בפלטה. בהמשך נכנסו הסוכן והמשיב לרכב המשטרתי שבו מסר המשיב לסוכן את הפלטה וביקש עבורה סך של 1,300 ₪. לאחר ויכוח על התמורה, הסביר המשיב כי המחיר עלה ועל כן סרב הסוכן לרכוש את הסם והחזיר למשיב את הפלטה. בהמשך ירד המשיב מהרכב המשטרתי וירד לבית הקפה.

עפ"י עובדות כתב האישום הרביעי עליהם אין חולק, נמצאו בחפוש שנערך בחדרו של המשיב שתי אריזות המכילות 4 מנות סם מסוג הירואין במשקל נטו של 1.6305 גרם שנמצאו במגירה שבחדר ארונות.

5.העיון בחומר הראיות מלמד כי הראיות המרכזיות שיש בידי התביעה הן דוחות הסוכן.

על פי דוח הסוכן מיום 16.12.09 ניתן תאור לעובדות האישום הראשון. הודעה זו היא הראיה המרכזית לקיומה של עסקת סחר מיום 16.12.09. ממנה ניתן גם ללמוד על בקיאות שגילה המשיב במחיר הסם, השגתו הזמינה, מתן הוראות למבצע דברו וביצועה כנגד קבלת התמורה המוסכמת.

לדו"ח זה מצטרפים הוראת רכישה לסוכן המתאשרת ע"י המפעיל וזכ"ד מיום 31.12.09 בו ניתן דווח בדבר תשלום בסך של 470 ₪ למשיב.

עפ"י דו"ח הסוכן מיום 22.12.09 ניתן תאור לעובדות האישום השני ואילו דו"ח הסוכן מיום 5.1.09 (צ"ל 5.1.10) ניתן תאור לעובדות האישום השלישי. גם כאן מתבררת מעורבותו של המשיב במקח ובממכר.

עפ"י זכ"ד מיום 8.6.10 הוברר ע"י הסוכן כי האדם שהזדהה בפניו בשם האני נכנס לרכב והראה לו פלטת חשיש שזוהתה על ידו ככזו על פי ריחה וצורתה.

המשיב זוהה כאותו האני עפ"י תמונותיו בקלטת ע"י ראש צוו הבילוש, השוטר דוקרקר, בחתימתו ע"ג תדפיס התמונות.

עפ"י סרטון וידאו ניתן לראות את הכניסה לרכב, הצגת החומר בפני הסוכן והנטילה בחזרה.

המשיב הרחיק עצמו בהודעתו מהמפגש עם הסוכן, לא זיהה עצמו בסרטון והכחיש את זיהויו בשם האני. כך לא זיהה את הסוכן והכחיש כי מכר לו סם. יחד עם זאת, לא ניתק עצמו ממעורבות בתווך בעסקת סמים. לכשנשאל שוב, באם נפגש עם הסוכן ומכר לו סמים בחר לתלות את התשובה בחוסר זכרונו. לאחר שהוצג לו סרטון מיום 5.1.10 זיהה את עצמו, הודה כי אולי התווכח עם הסוכן ברכב אך עמד על טענתו כי לא מכר לו סמים. את הסם לכאורה שהעביר לסוכן זיהה כעוגה ולנטילתה בחזרה לא היה לו כל הסבר.