מדינת ישראל נ' גאבר(עציר)

החלטה

כתב האישום מייחס למשיב עבירה של גניבה, ניסיון להונאה בכרטיס חיוב והחזקת נכס החשוד כגנוב.

המשיב מודה בקיומן של ראיות לכאורה.

אשר לעילת המעצר- סבור המשיב כי אין כזו.

בחנתי את טענות הצדדים בהקשר זה ואין בידי לקבל את גישתו של הסנגור המלומד.

לטעמי- קיימת בתיק זה עבירת מסוכנות.

עצם העובדה שמדובר בעבירות רכוש, אין בה כדי לשלול את מסוכנותו של אדם שכן- פגיעה ברכושו של הציבור, במקרים מסוימים , משמעותה אינה פחותה מסוג אחר של עבירות, לרבות אפילו ולעיתים כשמדובר בעבירות כלפי הגוף, כאשר הנם חמורות.

דא עקא שמי שנופל קורבן לפגיעה ברכושו עלול להיקלע למצבים של פגיעה בשגרת חייו , פחד, עבירות רכוש מבוצעות לעיתים בנסיבות שיש בהן כדי ליצור קרקע פוריה לעימות עם בעל הרכוש ודומה כי אין צורך להכביר מילים.

לפיכך- יש לבחון כל מקרה לגופו.

בעניינו של המשיב- הרי שעברו המכביד והרלבנטי מדבר בעד עצמו.

למרות גילו הצעיר, פחות מ-21 שנה, צבר המשיב לחובתו 5 הרשעות, שכאשר גזר הדין הראשון בעניינו ניתן בהיותו כבן 15 שנה בלבד ואילך.

המשיב ריצה עונשי מאסר, ולנגדו תלוי ועמוד עונש של מאסר על תנאי, גם בגין עבירות רכוש.

מפנה אני בהקשר זה לאמור בבקשה. לא רק זו אף זו. מעובדות כתב האישום עולה לכאורה כי המשיב ביצע את עבירת הגניבה מתוך מחסן בחנות אשר בקניון, דהיינו- בסביבה שיש בה תנועת אנשים בד"כ העבירה לכאורה בוצעה בקרבת הבעלים של הרכוש. בכך- גילה המשיב תעוזה מסוימת ומסתמן אף כי מדובר בתכנון.

מכל האמור לעיל. קובעת אני כי קיימת עילת מעצר בעניינו של המשיב.

אשר לחלופת מעצר:

המשיב עותר לשחררו לחלופה הכוללת מעצר בית בפיקוח.

מצוות המחוקק והפסיקה הנה כי שומה על בית המשפט להידרש בכל מקרה לעצם האפשרות לשחרר לחלופה וככל שימצא כי יש מקום לכך לבחון איזה חלופה עשויה להתאים בעניינו של אותו משיב.

בנסיבות העניין וחרף עברו והתנהגותו הרציבדיסטית של המשיב, איני רואה לשלול כבר עתה את האפשרות כי ניתן, בהתקיים תנאים מסוימים לשחררו לאיזה שהיא חלופת מעצר ובלבד שתהא חלופה טובה והרמטית שתגן על הציבור מפניו.

שאלה נפרדת היא, מהי מהות החלופה ההולמת והאם יש בידי המשיב להציע כזאת.

המשיב הציע לשחררו לחלופה הכוללת בין היתר, מעצר בית בביתו, בפיקוח הגב' גלית רוייטבורג, כאשר תעזור לה במקרה הצורך של יציאות מן הבית, הגב' נאדף שירין.