מדינת ישראל נ' ג'עפר ואח'

הכרעת דין לנאשם 2

כתב האישום שלפניי מייחס לנאשם עבירה של פריצה לרכב, על פי סעיף 413ו' סיפא לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") עבירה של ניסיון גניבת רכב, על פי סעיף 413ב(א) ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, עבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, על פי סעיף 275 לחוק העונשין ועבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו, על פי סעיף 273 לחוק העונשין.

במקור כלל כתב האישום שני נאשמים, אך נאשם 1, (להלן: "ג'עפר"), לא אותר ובישיבה מיום 18.1.2012 נמחק כתב האישום נגדו לבקשת המאשימה.

על פי עובדות כתב האישום התפרץ הנאשם יחד עם ג'עפר בתאריך 16.2.2007 סמוך לשעה 4:35 למשאית מסוג אייוקו, מס' 48-088-00 (להלן: "המשאית"), השייכת למשה חדקל, בעת שחנתה ברח' ראשית חכמה 7 ת"א.

על פי הנטען ניפצו השניים את חלון הרכב הקדמי של הנוסע, פרקו את לוח המחוונים, ניסו לפרק את מכשיר האיתוראן והכול במטרה לגנוב את הרכב. בהמשך נתפסו השניים ע"י שוטרים בכף, כשהם יוצאים מתוך הרכב. אחר הנאשם התנהל מרדף רגלי עד שנתפס, לאחר כ-50 מ' ברח' אליקים 5 ת"א.

במהלך מעצרו הכשיל ותקף הנאשם את השוטרים מיכאל כשר (להלן: "השוטר כשר") וחגי בוטבול (להלן: "השוטר בוטבול") שמילאו את תפקידם כחוק, בכך שדחף את השוטר כשר, הפילו ארצה והפיל גם את השוטר בוטבול ארצה.

במענה לכתב האישום אישר הנאשם את נוכחותו בזמן ובמקום יחד עם ג'עפר, לטענתו הגיעו לשם כדי לחפש זונות, כשבאותו זמן הגיעה גם המשטרה. הכחיש שיצאו מהמשאית או כי התבצע מרדף אחריהם. לדבריו עוכב על ידי השוטרים, שתיחקרו אותו, מבלי להסביר לו במה הוא חשוד והתייחסו אליו בגסות. לכן ניסה להתנגד ולשחרר את עצמו מאותה סיטואציה.

מטעם המאשימה העידו השוטר כשר והשוטר בוטבול והוגשו דוח הפעולה שנערך ע"י השוטר כשר, זכ"ד ודוח מעצר שנערכו ע"י השוטר בוטבול, דוח ביצוע עימות בין הנאשם לג'עפר, לוח תצלומים של כלי עבודה שנמצאו במשאית, דוח חיפוש ט.א על כלי העבודה שנמצאו ומזכר שנערך ע"י השוטר שאול כהן, לפיו לא נמצאו מעתקי ט.א. על המוצגים.

מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו, ששתי ההודעות שמסר במשטרה הוגשו כראייה בהסכמה.

להלן אנתח את הראיות כפי שאלו מתייחסות לכל אחד ממרכיבי כתב האישום:

עבירות ההתפרצות וניסיון הגניבה של הרכב

הראייה המרכזית הקושרת את הנאשם לביצוע העבירות הינה עדותו של השוטר כשר אשר רשם בדוח הפעולה שערך סמוך לאחר האירוע "הבחנתי במשאית... אז הבחנתי בשני חשודים אשר נמלטים מהרכב מהצד של הנוסע".

בהמשך, לאחר המרדף ומעצר החשודים, ציין השוטר כי חזר לרכב ומצא שם כי חלון הרכב הקדמי של הנוסע שבור, הדלת פתוחה, כל ה"דש בורד" של הרכב מפורק ועל המושב מצא כלי עבודה שונים.

העד לא זכר מה היו תנאי הראות בנקודה שבה ראה את שני החשודים נמלטים מהמשאית, אך ציין שהיה מדובר בשעת לילה וכשנשאל באיזה מרחק היה מהמשאית כשראה אותם קופצים השיב "כמה מטרים אחדים. אני לא טוב במדידה בעין."

התנהגותו של הנאשם, שנמלט מהמקום, יחד עם ג'עפר יכולה ללמד על תחושת אשם ומהווה ראייה נסיבתית מפלילה.

דא עקא, על המשאית או על כלי העבודה שנמצאו בתוכה לא נדגמו טביעות אצבע ומאחר שבעל המשאית בחר שלא לשתף פעולה עם המאשימה, והמאשימה לא השכילה לזמנו כדין, חסרה חולייה חשובה בשרשרת הראיות נגד הנאשם, כשלא ברור מה היה מצב המשאית בעת שהוחנתה במקום, כך שהחשד הסביר שהתעורר נגד הנאשם ואשר הוביל למעצרו, לא הבשיל כדי ראיות מספיקות שיש בהן כדי להוביל להרשעתו בעבירות הרכוש המיוחסות לו ומתעורר הספק הסביר הפועל לטובתו.

התוצאה היא שאני מזכה את הנאשם, מחמת הספק, מהעבירות של פריצה לרכב וניסיון גניבת רכב.

עבירות ההפרעה לשוטר ותקיפת שוטר במילוי תפקידו

אף שהחלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירות של פריצה לרכב וניסיון גניבת רכב, ניתן לקבוע, על יסוד עדויותיהם של השוטרים, שהחשד שהתעורר אצלם, לפיו הנאשם וג'עפר היו מעורבים בעבירות הרכוש, היה חשד סביר, שדי היה בו כדי להצדיק את מעצרם להמשך חקירה ובירור העניין ובמעשיהם פעלו השוטרים במסגרת סמכותם כדין במילוי תפקידם.

על פי עדותו של השוטר כשר הבחין בנאשם ובג'עפר נמלטים מהמשאית ועל כן החל במרדף אחריהם, מרדף שהסתיים לאחר כ-200 מ', כשהצליח להדביק את הנאשם ובסיועו של השוטר בוטבול, לאחר שהתגברו על התנגדותו של הנאשם, כפי שיפורט להלן, הצליחו לכבול אותו באזיקי ידיים ולהביאו לתחנה המשטרה.