מדינת ישראל נ' ג'ומעה ואח'

פסק דין

הנתבעים בנו בית בחלק מחלקה 30 בגוש 10369 בישוב ראס עלי. החלקה אשר שטחה הוא 136,222 מ"ר, שייכת למדינת ישראל אשר הגישה תביעת פנוי משגלתה את הסגת הגבול. הסגת הגבול התגלתה כאשר הנתבעת 2 הגישה בקשה ללגליזציה של הבית לוועדה המקומית לתכנון ובניה זבולון. בקשה זו הועברה למינהל, כדין.

הנתבעים טענו להגנתם, כי היות וחלקה סמוכה נמצאת בבעלות אביה של הנתבעת 2, הנתבעים, סברו בטעות כי גם המגרש עליו בנו את ביתם נכלל בגבולות חלקתו.

תביעת הפינוי הסתיימה כאשר הנתבעים חזרו בהם מטענת הבעלות בחלקה, והסכימו לפינוי אשר נדחה מיום 25.1.2012 לתקופה של 24 חודשים, על פי החלטתה של כב' השופטת פריאל בת.א.

3044-10-11.

בפני מונחת התביעה לדמי שימוש ראויים. המדינה הגישה תביעה ע"ס 128,914.94 ₪ כשעילת התביעה היא עשיית עושר ולא במשפט.

דמי השימוש נדרשו תחילה משנת 2001, אך בסופו של דבר הוסכם בין הצדדים כי התקופה עבורה נדרשים דמי השימוש הם שלוש שנים שקדמו להגשת התביעה -2006 עד 2008.

השמאי מטעם התובעת מר אבישי זיו הגיש חוות דעת אשר גם היוותה בסיס לתביעה.

דמי השימוש הראויים על פי חוות דעתו הם:

לשנת 2006 – 11,435 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה בסך 2,389.26 ₪

לשנת 2007 – 12,035 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה בסך 1,913.63 ₪.

לשנת 2008 – 11,925 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה בסך 943.85 ₪.

חוות דעתו של מר זיו תוקנה לאחר שקיבל את חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעים ממנה הבין כי נפלה טעות בידיו ולא כל שטח המגרש 708 מ"ר יועד למגורים. יש לציין כי לבית המשפט ולצד שכנגד נמסרה חוות הדעת המתוקנת רק ביום הדיון, 14.5.3012.

על פי חוות הדעת המתוקנת, כאשר דמי השימוש הראויים מחושבים לפי 5% משווי המגרש לפי יעודי קרקע הם:

בשנת 2006 – 9,520 ₪ שווי מגרש – 190,409 ₪.

בשנת 2007 – 10,022 ₪ שווי מגרש – 200,430 ₪.

בשנת 2008 – 9,403 ₪ שווי מגרש – 288,054 ₪ .

עפ"י בניה בפועל –

בשנת 2006 – 6,141 ₪.

בשנת 2007 – 6,464 ₪.