מדינת ישראל נ' ג'אבר(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, מסוג קוקאין.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

מדובר במשיב יליד 1984. לטענת המבקשת- יש בידה ראיות לכאורה, להוכחות אשמתו של המשיב, בעבירה המיוחסת לו. מפנה המבקשת בהקשר זה לדוחות פעולה של שוטרים, לדוחות שרשרת הסם, לחוו"ד סמים, למוצג הסמים עצמו, להודעת הנהג ברכב, ומציינת כי המשיב מכחיש את המיוחס לו, כי התנגד לערוך עימות עם הנהג וכי שמר בחקירתו השנייה על זכות שתיקה.

המשיב מודה בקיומם של ראיות לכאורה, אך טוען לכרסום במכסת ראיות התביעה.

בחנתי את טענות ב"כ הצדדים בהקשר זה, בראי תיק החקירה שנמסר לעיוני.

על יסוד המצוי בתיק החקירה- שוכנעתי כי חומר הראיות שבידי המבקשת מבוסס ואיתן לצורך הבקשה שבפניי ולא מצאתי בו את הכרסום לו טוענת ב"כ המשיב.

דוחות השוטרים והנסיבות המפורטות מחשידות את המשיב ולא את הנהג. ראו גם את התייחסות ב"כ המבקשת לעניין זה בטיעוניו.

התנהגותו של המשיב במהלך חקירתו, חוסר שיתוף הפעולה, אינה נותנת בידיו כלים,להתמודד עם הראיות לכאורה המצטיירות על פי דוחות השוטרים, והמתיישבות גם עם הודעת הנהג ברכב, ביחס להתנהגות המשיב כאשר הבחין בניידת המשטרה.

אין בידי לקבל את טענות ב"כ המשיב בדבר חוסר שוויון, שננקט כלפיו, לעומת הנהג.

מעיון בחומר הראיות המצוי בתיק, לא מצאתי ראיות לכאורה של ממש כלפי הנהג והחלטת הרשויות שלא להגיש כנגדו כתב אישום אינה בלתי הגיונית בעליל. לא ניתן להשוות בין השניים, ולכן הפסיקה שאליה הפנתה ב"כ המשיב, מלמדת כי היא אינה רלבנטית בענייננו.

משקבעתי כאמור כי אין כל כרסום בחומר הראיות, הרי שגם עילת המעצר הסטטוטורית איתנה ואין בה חולשה כלל וכלל.

לא רק זו אף זו. על פי אשר הוצג בפניי- למשיב הרשעות החל משנת 2003 (דהיינו משמלאו לו 19 שנה), בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית, החזקת כלים להכנת סם, החזקת סכין, חבלה במזיד ברכב, פריצה לרכב, גניבת רכב, תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ואיומים. כל אלה- בכמה וכמה תיקים, וחרף גילו הצעיר (כ-26 שנה בלבד).

המשיב אף ריצה 5 חודשי מאסר, בעקבות הרשעה משנת 2007 בצירוף של מס' תיקים בעבירות סמים, גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב, פריצה ועוד.

אם לא די בכך- הרי שב-09 הורשע המשיב בעבירות של איומים והחזקת סם שלא לצריכה סם עצמית באותו סם בתיק דנן ובעקבות הרשעה זו ריצה המשיב 17 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. המשיב שוחרר ממאסרו האחרון אך בחודש אפריל 2010 וכיום תלוי ועומד כנגדו עונש מאסר על תנאי למשך 12 חודשים בעבירות מסוג פשע.

טוענת המבקשת במסגרת הבקשה וכן מפי ב"כ כי אין על המשיב את מורא החוק, שכן הראיה שהמאסרים הממושכים אותם ריצה ואת המאסרים על תנאי התלוי ועומד מעל ראשו לא היה בהם כדי להרתיעו במקרה זה.

אין לי אלא להסכים עם דברים אלה.

ניתן לומר כי המשיב, עם כל הצער שבדבר, הינו "סכנה מהלכת" לבטחון הציבור. אין מדובר בעבירות של צריכת סמים לצריכה עצמית, שגם הן הרסניות, אך מדובר לעיתים בהרס עצמי כל עוד לא מעורבות עבירות אחרות שמטרתן להשיג את הסם עבור המשתמש.

עסקינן במי שהורשע, בין היתר, בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירות רכוש, עבירות של אלימות כלפי שוטרים.

איני סבורה שיש מקום לקבלת תסקיר בעניינו של המשיב, כבקשת ב"כ, שאף אינה מציינת את תכלית המבוקש, אינה מציינת שיש בידה איזושהי חלופה, המשיב אינו בהליך גמילה וכו.