מדינת ישראל נ' בשאר

החלטה

1.בפני בקשה שניה להארכת מעצרו של החשוד עפ"י הקבוע בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה – מעצרים] תשנ"ו – 1996 [להלן: "החוק"].

2.החשוד נעצר לראשונה ביום 14.05.2011 ומעצרו הוארך עד היום.

3.בדיון שהתקיים במעמד נציג המבקשת, החשוד ובא-כוחו, חזר נציג המבקשת על האמור בבקשה וביקש את הארכת מעצרו של החשוד למשך 5 ימים.

4.על פי הנטען בבקשה, מיוחס לחשוד חשד בדבר ביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, הפרעת שוטר במילוי תפקידו, תקיפה סתם, התפרצות למגורים לבצע עבירה והחזקת נכס חשוד כגנוב, בכך שכנטען בבקשה ביום 08.10.2010 פרץ החשוד לדירה וגנב כסף וכרטיס שווה כסף בהיותו שוהה בלתי חוקי בישראל וביום 14.05.2011 פרץ לדירה וגנב כסף, הסיג גבול לבית אחר, פרץ לדירה נוספת וכשנראה על ידי בעל הדירה, החל לברוח וכשהמתלונן אחריו ותקף את המתלונן, ניסה לברוח משוטר והתנגד למעצר וברשותו נתפס כסף ורכוש החשודים כגנובים והחשוד עדיין שוהה בלתי חוקי בישראל.

יש לציין כי לעומת הבקשה הראשונה להארכת המעצר, כוללת הבקשה כעת 4 אירועים לעומת אירוע אחד בבקשה המקורית.

כן נטען בבקשה לעילת מעצר של מסוכנות, שיבוש והתחמקות מהליכי חקירה ושפיטה.

5.טרם הדיון הוצג לפני חומר חקירה עליו מתבססת הבקשה, ובו תימוכין נטען לחשד המועלה כלפי החשוד.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה ובכלל זה את חומר החקירה, מצאתי קיומו של חשד סביר לפיו החשוד עבר את העבירות המיוחסות לו בבקשה.

7.כמו כן, התרשמתי כי מתקיימת כנגד החשוד עילת מעצר בדמות מסוכנות וכן יסוד סביר לחשש כי שחרורו יכול ויביא לשיבוש הליכי חקירה וכן חשש להתחמקות.

8.נוכח המסוכנות והחשש האמורים, אינני מעדיף בשלב זה שחרור בערובה על פני מעצר.

9.באשר להיקף החקירה המתבקש אל מול ימי המעצר המתבקשים, אני סבור כי הדברים מצויים ביחס מידתי לשלילת חירותו של החשוד, כך שאני מקבל את הבקשה במלואה.

ניתן לראות בבירור התקדמות של ממש בחקירה. כעת עסקינן במספר אירועים. החשד הסביר התעצם והתחזק בראיות של ממש.

בנסיבות אלו, יש לאפשר למשטרה למצות את מלוא החקירה, בשים לב לריבוי החשדות ובשים לב לחומרתם.

10.אי לכך, אני מורה על המשך מעצרו של החשוד עד ליום 22.05.2011 עד השעה 12:00.

11.תיקי החקירה מושבים.

12.צו מעצר נחתם בד בבד.

זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום י"ד אייר תשע"א, 18/05/2011 במעמד הנוכחים.

יואל עדן, שופט