מדינת ישראל נ' ברשד

בפני

השופט אהוד קפלן

הכרעת דין

כתב האישום:

1.על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם החזיק בחצר ביתו כלב שלא היה קשור ו/או מבלי שננקטו אמצעים סבירים ונאותים למניעת יציאת הכלב מחצר ביתו.

ביום 5/5/06 בצהריים, כך נטען, בגן שעשועים שצמוד לבית הנאשם בישוב קציר, נשך כלבו של הנאשם את המתלוננת בזרועה השמאלית ובירכה, וגרם לה פצעי נשיכה.

על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם לא נקט באמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בכלב שבהחזקתו, בין היתר על ידי קשירת הכלב ו/או תחזוקת גדר ראויה שתמנע את יציאת הכלב מחצר הבית.

2.הוראת החיקוק המיוחסת לנאשם היא – אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה, עבירה לפי סעיף 338 (6) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

המחלוקת העובדתית:

3.הנאשם אינו חולק על כך שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום הוא החזיק בכלב, ואינו חולק על כך שהמתלוננת אכן ננשכה על ידי כלב, אם כי הוא מכחיש את העובדה שהכלב שנשך את המתלוננת הוא כלבו.

הנאשם טוען שכלבו אינו תוקפני, מעולם לא תקף, והגם שכלבו כנראה יצא מהחצר מתחת איזו פירצה בגדר שהנאשם לא ידע על קיומה, האירוע לא היה מתרחש כלל אלמלא כלבה של המתלוננת תקף את כלבו של הנאשם, והמתלוננת, ככל שנפצעה באותה מריבת כלבים, לא נפצעה בשל התנהגות כלבו של הנאשם.

ראיות התביעה:

4.המתלוננת העידה שביום האירוע היא טיילה עם הכלב שלה, עברה סמוך לבית הנאשם, ושם הבחינה בכלבו של הנאשם נובח בחצר, וציינה גם שזה כלב עצבני שתמיד נובח.

בחלוף זמן קצר ביותר, כך אמרה, היא שמעה התנשפות מאחוריה, ואותו כלב שהיה בחצר התגלה מאחוריה, קפץ על ירכה ונשך אותה, ואחר כך בעלת הכלב הגיעה ולקחה את הכלב, ואז הכלב הפסיק לנשוך.

לדבריה, הכלב ממש לעס את ירכה ואת ידה.

היא הוסיפה ואמרה שאשת הנאשם היתה היסטרית ואמרה לה שהכלב לא יחזור אליהם כי הוא מסוכן ומפחיד.

במהלך עדותה של המתלוננת הוצגו לה התמונות של הכלב (ת/4) והיא זיהתה את הכלב, היא גם אמרה שהכלב מוכר לה מכך שהיא מסתובבת ברחוב כל הזמן. היא שללה את הטענה של עימות בין הכלב שלה לכלבו של הנאשם בזמן שננשכה, ולדבריה הכלב שלה הגיע למקום רק לאחר שננשכה. היא הוסיפה שכלבו של הנאשם לא היה קשור בחצר, לא היה עליו קולר, לא היה מחסום לפיו, סביב הבית היתה גדר רשת פשוטה לחלוטין ועליה לא היה כל שילוט אזהרה.

הוגשו תעודות רפואיות המתעדות את החבלה (נשיכה על ידי כלב), והעיד הרופא שערך את התיעוד הרפואי.

גם השוטרת נטלי פינדר אישרה שערכה את המזכר ת/6 שבו מצויין כי על המתלוננת נראו סימני נשיכות.

5.עד התביעה המרכזי היה ד"ר אריה אבני שצילם את התמונות המתעדות חבלות במתלוננת, את גדר הרשת הישנה ואת גדר האבן החדשה שהוקמה במקומה. הוא גם העיד שהשלט המזהיר מפני כלב הופיע על הגדר החדשה ולא היה קיים בעת האירוע על הגדר הישנה.