מדינת ישראל נ' ברק

החלטה

בפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד תום ההליכים המשפטיים כנגד המשיב, על פי סעיף 47 (ט) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

ביום 10.2.12, ניתן כנגד המשיב צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתיק משטרה פ.ל. מספר 2794/2012, כאשר במקביל, הוגש כנגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשכרות, לאחר שבגופו נמצאו 295 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

המבקש הגיש בקשה להארכת הפסילה, כאמור וביום 14.2.12 , טענו הצדדים לבקשה.

ב"כ המבקשת חזרה על האמור בבקשה וטענה כי מהמשיב נשקפת מסוכנות בהקשר לנהיגה, שכן לחובתו עבר תעבורתי ופלילי, לרבות כתב אישום קודם, בתיק שהותלה, שעניינו נהיגה בשכרות.

ב"כ המשיב, מצידו, טען כי כמות האלכוהול שנמצאה בגופו של המשיב הנה גבולית ביותר ולא נמצאו מאפייני שכרות בהתנהגותו. באשר לעבירה הקודמת, טען ב"כ המשיב כי מדובר בתיק לקוי מבחינה ראייתית ובשלב זה, עומדת למשיב חזקת החפות.

בנוסף, טען ב"כ המשיב כי שוטר שרשם דו"ח לפיו המשיב קילל אותו והעליב אותו, רשם לפני כן כי הופעתו של המשיב מסודרת והוא מגיב לעניין ולשיטת ב"כ המשיב, יש בכך סתירה.

 שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המשיב, ושנית, הקביעה האם יש בהמשך נהיגתו של המשיב כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי, ביום 10.2.12, בשעה 04:41 לערך, נהג המשיב ברכב בכביש מספר 2, מכיוון דרום לכיוון צפון ונעצר במחסום משטרתי. המשיב נשאל אם שתה אלכוהול ולאחר שהשיב בחיוב, נבדק במכשיר "נשיפון", בו ניתנה אינדיקציה לאלכוהול.

בשלב זה הודיע לו השוטר רווה סוריאנו, כי הוא מעוכב לבדיקת שכרות במכשיר ה"ינשוף".

בבדיקת מאפיינים שנערכה למשיב, נמצאו הממצאים הבאים: המשיב עמד יציב, הלך על הקו תוך שהוא מרים ידיו לצדדים, חרג מהקו ומעד. את מבחן הבאת אצבע לאף ביצע בהצלחה.

בבדיקת ה"ינשוף", נמצאה בגופו של המשיב כמות של 295 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

בשלב זה של הדיון, די בדו"חות הפעולה, בממצאי בדיקת ה"ינשוף", במאפייני השכרות שנמצאו בהתנהגותו של המשיב ואף בדברי המשיב עצמו, לפיהם שתה שתי כוסות וודקה אשכוליות טרם שנהג ברכב, כדי לקבוע שבידי המבקשת ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המשיב בדין.