מדינת ישראל נ' ברעם(אסיר)

החלטה

1.הנאשם הורשע בעבירות של אי הודעה על התחלת התעסקות, אי ניהול פנקסי חשבונות בשנות המס 2005-2009 ואי הגשת דו"ח במועד ביחס לשנות המס 2005-2010.

כתב האישום הוגש בתאריך 24/12/13, בישיבת ה-7 לינואר 2014 מונה לנאשם סנגור מטעם הסנגוריה הציבורית.

בתאריך 13/02/14 הגיש סנגורו של הנאשם בקשה לביטול כתב האישום בשל הגנה מן הצדק.

בתאריך 05/03/14 התקבלה תגובת המאשימה - היא המשיבה לבקשה הנ"ל.

2.לטענת ב"כ הנאשם כתב האישום מתייחס לעבירות מס טכניות שבוצעו בשנים 2005-2010 בגין עבודתו של הנאשם בהתקנת מערכות אזעקה.

הנאשם מרצה עתה עונש מאסר בפועל בגין עבירות מרמה שעבר, החל משנת 2007, וכתב האישום הנוכחי הוגש בחודש דצמבר 2013. לדברי הסנגור, נגרם לנאשם עיוות דין שכן מן הראוי היה שכתב האישום יוגש עם כתבי האישום הקודמים כדי שהנאשם יוכל לרצות עונש כולל בגין כל העבירות.

הגשת כתב האישום כעת מונעת מן הנאשם לפתוח דף חדש בחייו.

3.לטענת ב"כ הנאשם, עובדות כתב האישום היו ידועות למאשימה עוד בשנת 2007, כשהנאשם נחקר לראשונה בפברואר 2011 ולאחר מכן שוב בנובמבר 2011.

לא ברור מדוע עוכבה הגשת כתב האישום תקופה כה ארוכה, והתשובה לפיה כתב אישום קודם שהוגש כנגד הנאשם בוטל עקב אי איתור, היא תשובה בלתי מספקת שכן אין חולק שהנאשם שהה בין כותלי כלא צלמון בתקופה הנ"ל.

4.מאז שנת 2007 ועד שנת 2009 נחקר הנאשם מספר רב של פעמים, הועמד לדין ונשפט וגם בתחילת 2012 נוהל נגדו כתב אישום אחר בבית משפט השלום בחיפה.

בתיק האחרון ביקש הנאשם לבדוק האם קיימים תיקים אחרים תלויים ועומדים נגדו על מנת לבדוק אפשרות לצרפם לתיק בו נדון אך התביעה טענה כי ברישומו הפלילי של הנאשם לא מופיעים תיקי מב"ד והנאשם הניח כי לא עומדים להגיש נגדו כתבי אישום בעבירות המס.

לדברי הנאשם גם הובטח לו כי לא יוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות המס וזאת על ידי חוקרי רשות המיסים.

5.הסנגור טען כי כתב האישום הוגש בעבור יותר משש שנים מאז נפתחה החקירה ויותר משמונה שנים מאז בוצעה העבירה הראשונה. מדובר בשיהוי המצדיק ביטול אישום מטעמי הגנה מן הצדק הן בשל השיהוי בהגשה והן בשל השיהוי בהשלמת החקירה.

עיוות הדין מתבטא גם בפגיעה באפשרות הנאשם להתגונן בשל כך שחלק מהראיות נפגעו, זכרונו של הנאשם לגבי עובדות שיכולות לסייע לו בהגנתו נפגע גם כן, יכולותיו הנפשיות של הנאשם אינן יכולות לעמוד לצידו בהתמודדות עם כתב האישום וענישה נוספת תפגע בו אחרי שכבר שילם את כל חובותיו לחברה.

6.הסנגור טען עוד כי חלות בעניינו של הנאשם טענות הגנה מן הצדק בגין אכיפה בררנית שכן המאשימה הפלתה את הנאשם לרעה שעה שהגישה רק נגדו כתב אישום והתעלמה ממעורבים נוספים – שותפיו של הנאשם. המאשימה לא נתנה כל נימוק מדוע נמנעה מלחקור אודות זהותם של אותם אחרים.

7.לטענת הסנגור, המאשימה לא ערכה את רשימת חומר החקירה כנדרש, חלק מהחומר לא הומצא לידיו וחלק מהחומר שנמצא בידו לא נכלל ברשימה, כל אלה אף הם מצדיקים את ביטול האישום.

8.ב"כ המאשימה טען כי כתב האישום הוגש כאמור בחודש ינואר 2012 במסגרת ת"פ 1668

-04-12 ובוטל מחמת אי איתור הנאשם, אין קשר בין כתב האישום בתיק זה לכתב האישום בגין עבירות המרמה שיוחסו לנאשם.

למאשימה נודע כי הנאשם מרצה עונש מאסר רק בתאריך 20/05/13 וב-15/09/13 נמסר לה מהו מועד שחרורו של הנאשם והיכן הוא מרצה את עונשו.