מדינת ישראל נ' ברנר

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה ביום 1.3.11, הודעת קנס בגין חציית כביש בניגוד לאור אדום (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 13.12.11, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ שמו גיא, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 1.3.11, בשעה 08:20 לערך, נצפה הנאשם על ידי העד כאשר הוא חוצה את הכביש ברחוב כצנלסון בגבעתיים, בסמוך לבית מספר 113, כאשר מתחילת חצייתו, דלק אור אדום ברמזור הולכי הרגל.

העד הורה לנאשם לעמור ורשם מפיו את הדברים הבאים:" ככה נראית משטרת ישראל. אתם כמו עמוד. אני אתלונן שאיימת עלי".

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו, חצה את הכביש במוקם האמור, כאשר האור ברמזור הולכי הרגל היה ירוק והעד עמד כל אותה עת עם הגב אליו ולכן טעה וסבר כי חצה באור אדום.

הנאשם טען כי העד הרים קולו על אשתו ולכן שהנאשם העיר לו, איים עליו עם אזיקים כי יעכבו לתחנת המשטרה.

אשתו של הנאשם, גב' ברנר רוזה, שגם נגדה הוגש כתב אישום דומה, העידה בדומה לעדות בעלה ועמדה בתוקף על כך שחצו את הכביש באור ירוק וכי השוטר עמד במקום, עם שוטרים נוספים, כאשר גבו מופנה אליהם ורק בסוף החצייה, הסתובב ופנה אליהם.

לדברי הנאשם ואשתו, במקום היה עומס תנועה ולא ניתן היה לחצות באור אדום.

כמו כן, ציין הנאשם כי הוא נכה ברגליו ולכן נמנע מלחצות באור אדום, שכן אין באפשרותו להזדרז בחצייה ולעבור בין כלי רכב נוסעים.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

הנאשם ואשתו עמדו על גרסתם ועדותם בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין, לכל הפחות כמו זה שעשה עלי עד התביעה ולא מצאתי סיבה להעביף גרסת המאשימה על זו של הנאשם.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ב, 14 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

המועד שנקבע למתן הכרעת דין מבוטל.

הנאשם אינו צריך להתייצב בבית המשפט.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים בדואר. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: