מדינת ישראל נ' ברמינה(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 לחוק העונשין ,תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); תקיפה הגורמת חבלה של ממש- בן זוג- לפי סעיף 382 (ג) לחוק; איומים לפי סעיף 192 לחוק; והתנגדות למעצר לפי סעיף 47(א) פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, לפי המפורט בכתב האישום.

2.הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יודה הנאשם בכתב האישום המתוקן ויורשע בגינו.

לעניין העונש- יעתרו הצדדים במשותף לעונש של 15 חודשי מאסר בפועל, הכולל הפעלת מאסר מותנה בר הפעלה בן 8 חודשים, החל מיום מעצרו, לצד הטלת מאסר מותנה.

3.בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי אמנם לא מדובר באירוע אלימות ברף הגבוה, וחבלותיה של המתלוננת אינן חמורות, אולם יש לשקול לחומרא את עצם העובדה כי המתלוננת נותרה חבולה, וכי הנאשם שתה אלכוהול בערב עובר לאירוע.

לנאשם עבר פלילי הכולל שתי עבירות קודמות כלפי המתלוננת, כאשר זו העבירה השלישית כלפיה.

על הנאשם להבין באמצעות העונש שיושת עליו כי עליו לפתור מחלוקות בדרכי שלום ועל פי החוק.

לקולא יש לשקול את העובדה כי עד כה הנאשם ריצה 8 חודשים במעצר, וכי הודה במסגרת הסדר טיעון ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, לקח אחריות על מעשיו, וחסך את העדת המתלוננת.

לאור האמור הרי שההסדר משכלל את מכלול הנתונים, את מהות האירוע, חומרתו והרקע לו, וכולל ענישה משמעותית וממשית, לצד הפעלה של מע"ת מת"פ 17305-08-11 (שלום כ"ס) מיום 25.3.12.

מאידך, טען ב"כ הנאשם לעונש כי הבית אליו הגיע הנאשם בכתב האישום רשום על שם אביו ז"ל והועבר לחזקת הנאשם. לא זו בלבד שהנאשם לא סילק את המתלוננת על אתר, אלא המתין תקופה במהלכה המתלוננת אף מצאה בן זוג אחר וחיה מחוץ לבית.

בערב האירוע הגיע הנאשם לבית, פירק את המנעול כדי להחליף צילינדר משלו, וכשהוא חזר להביא את הדברים- פגשה אותו המתלוננת.

ישנן נסיבות משפחתיות מורכבות. ברקע מצוי ילדם המשותף, כבן 12, שמבקש לנתק כל קשר עם המתלוננת ולהיות בקשר עם האב בלבד.

הילד הוצא מחוץ לבית ונמצא בפנימיית "בית אפל" בגן יבנה.

הנאשם המתין 8 חודשים במעצר עד שנקבע מועד לשמיעת עדויות בתיק זה, בתנאי מעצר הקשים מתנאי מאסר, על כל המשתמע מכך.

לאור האמור ההסדר מאוזן ובית המשפט מתבקש לכבדו.

הנאשם הוסיף כי היה משוחרר כ3-4 חודשים עובר לאירוע. הוא והמתלוננת הינם גרושים. הוא מצטער, וימשיך להילחם על ביתו בדרכים חוקיות.

4.הכרעה

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים וטענות הצדדים, החלטתי לכבד את הסדר הטיעון בעניינו של הנאשם.

ייאמר מיד כי בחינת נסיבות האירוע ומעשי הנאשם, מעלה כי הגם שהתנהגותו של הנאשם אלימה וחמורה כלפי המתלוננת, קל וחומר כשבעברו הרשעות קודמות כלפיה בגין אלימות, הרי ששכלול מכלול הנסיבות מצביע על כך שאין מדובר במעשים המצויים ברף הגבוה של עבירות מסוג זה, אך גם לא ברף הנמוך.

ברקע לכתב האישום, הליך הגירושין שהתנהל בין הנאשם למתלוננת בעת הרלוונטית, ששיאו- סכסוך רכושי בדבר החזקה בבית מגוריה של המתלוננת הרשום על שמו של אביו המנוח של הנאשם.