מדינת ישראל נ' ברמי אור

החלטה

הנאשם מבקש ביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות ביום 7.5.12. לאחר ששקלתי את נימוקי המבקש לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

ראשית, אין מחלוקת כי הנאשם קיבל זימון לדיון במעמד מסירת הדוח לידיו ולא התייצב עקב שכחה מצידו. כבר נקבע לא אחת כי שכחה אינה אלא ביטוי של רשלנות או של זלזול בהליך המשפטי, ולא ניתן לקבלה כמצדיקה ביטול פסק דין – ע"פ 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל.

בנסיבות אלה, מוצדק יהיה לבטל את פסק הדין רק מקום ששפיטת הנאשם בהיעדר התייצבות גרמה לו לעיוות דין, אלא שלא כך הדבר בנסיבות.

לנאשם נרשם דוח בגין נהיגת רכב (אופנוע) אשר קיבל הודעת איסור שימוש בידי בוחן תנועה ואשר היה בלא רשיון תקף במועד הרלוונטי. הנאשם אינו חולק על ביצוע העבירה ומסביר כי מדובר באופנוע אשר שייך למעביד והוא עצמו לא טרח לבדוק את תקינות הרשיון. כבר נקבע בידי בית המשפט העליון ברע"פ 2929/04 מדינת ישראל נ' רפאל אוחנה כי עבירה זו הינה עבירה של אחריות קפידה, כלומר אין צורך בהוכחת כוונה או ידיעה של הנאשם בדבר איסור השימוש ועליו להראות שעשה הכל כדי להמנע ממנה. אם לא בדק הנאשם את רשיון הרכב בטרם עשה בו שימוש, כפי שהוא מודה, הרי מקל וחומר שלא עשה הכל כדי להמנע מהעבירה, ולפיכך אין לו הגנה כנגדה.

העונש שנגזר על הנאשם הינו העונש המינימלי שבחוק לעבירה – פסילה לשלושה חודשים, כך שאף לא ניתן לומר כי העונש שנגזר על הנאשם הינו חמור, וזאת במיוחד כאשר לעבירה נלוותה עבירה של נהיגת רכב בלא רשיון רכב תקף.

אשר על כן, לא קיימת בנסיבות הצדקה לביטול פסק הדין ודיון חוזר בעניינו של הנאשם.

אם טרם עשה זאת, יפקיד הנאשם מיידית את רשיונו במזכירות באופן מיידי, ובכל מקרה אסורה עליו הנהיגה אף בטרם עשה זאת, אלא שהפסילה לא תחושב אלא מיום ההפקדה בפועל.

לפנים משורת הדין אני מורה כי הקנס שנגזר על הנאשם ישולם ב – 3 תשלומים, החל ביום 10.7.12.

ניתנה היום, כ"ב סיון תשע"ב, 12 יוני 2012.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: