מדינת ישראל נ' ברכה

פסק דין

מכתב אישום שהוגש נגד המשיב בבית המשפט קמא עולה, כי המשיב יצא מחניון, חצה קו הפרדה ופגע ברכב שבא מנגד. כתוצאה מן התאונה נפגעו המשיב ובני משפחתו שנסעו עמו, כמו גם הנהג במכונית השניה.

לאחר שהודה בעובדות כתב האישום הורשע המשיב, שירות המבחן הכין – לבקשת בית המשפט – תסקיר בעניינו, ואחר כך נגזר דינו ל-4 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, 7 חודשי פסילה בפועל, 4 חודשי פסילה על תנאי לשנתיים, וקנס בסך של 1,000 ₪.

על גזר הדין הוגש ערעור, ובו מבקשת המערערת לשכנע בקולת העונש, שלטעמה איננו הולם את חומרת מעשיו של המשיב.

לאחר עיון בהודעת הערעור על צרופותיה, כמו גם בכלל החומר שבתיק בית המשפט קמא, ושמיעת טענות בעלי הדין על-פה, לא ראיתי הצדקה להתערבותי בעונש שהושת על המשיב. אכן, העבירה שעבר המשיב הינה חמורה, שהרי בשל יציאתו הבלתי זהירה ממקום החניה, תוך חציית קו הפרדה, הוא גרם לתאונה בה נפגעו נוסעים אחדים, ובהם הוא והנהג האחר. חומרה זו מחייבת, דרך כלל, עונש החמור מכפי שהושת על המשיב, הכולל מאסר בפועל. אלא שנסיבות שונות הביאו את בית המשפט קמא לפסוק כשם שפסק, ואת טעמיו הוא פרש היטב בגזר הדין. בתוך כך ציין השופט קמא, ודעתי כדעתו, כי יש להביא בחשבון את תנאי השטח הקשים, הסובלים מבעיית תימרור. תנאים אלה מפחיתים ממידת האשם שמונח על כתפי המשיב, כך ציין השופט קמא, וכאמור דעתי כדעתו.

על כך הוסיף השופט קמא את העובדה, כי המשיב נוהג משנת 1997, ועבר 5 עבירות בלבד, כולן מסוג ברירת משפט, דבר המלמד כי עניין לנו בנהג שומר חוק דרך כלל. על כך נוספה הודאתו של המשיב בהזדמנות ראשונה, על כל הנגזר מכך, וכל אלה הביאו את השופט קמא שלא לגזור על המשיב מאסר בפועל, גם לא בעבודת שירות.

אגב עבודת שירות אזכיר את טרונייתה של המערערת על כי השופט קמא לא אימץ את המלצת שירות המבחן, ולא השית על המשיב מאסר שייעשה בעבודת שירות. ובכן ראשית, תסקיר מבחן הוא לעולם המלצה בפני בית המשפט, הפוסק האחרון. שנית, לגופם של דברים, הטעמים שהביא השופט קמא מצדיקים הימנעות מהשתת מאסר בפועל, גם כזה שייעשה בעבודת שירות.

מכל הטעמים הללו הנני דוחה את הערעור.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ג, 09 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: