מדינת ישראל נ' ברכה

החלטה

מכוח תקנה 44 א', לתקנות סדר הדין הפלילי קיימת חזקת מסירה.

אישור המסירה בתיק דנן הוחזר על ידי דואר ישראל כ"לא נדרש", ואין באמור בבקשה כדי לסתור את חזקת המסירה.

לנגד עיני החלטת כב' השופט מודריק בע"פ 70050/99 חרובי נ' פארס נ' מ"י, בו נדונה בקשת נאשם לביטול שפיטה בהעדרו, בטענה שטעה במועד .

דא עקא, עניינו של חרובי פארס אף קשה יותר מהעניין הנדון שבפניי, וזאת בשל העובדה שבנוסף לטענת הטעות עלתה הנמקה שעניינה: אי ידיעת השפה העברית.

בדחותו את הבקשה קבע כב' השופט מודריק:

"אין לי ספק שלעיתים, מתרחשות תקלות וטעויות שונות ומשונות אצל נאשמים במשפטי התעבורה ובעטיים אין הם מגיעים למשפט.

נדמה לי שאין ברירה אלא שלא לקבל בקשות לביטול המשפטים להוציא נסיבות מאוד יוצאות דופן שבהם התקלה או המניעה מוכחת באורח אובייקטיבי.

הסתמכות על פניות הנאשמים אפילו אם הם נתמכות בתצהיר עלולות לגרום בוקה ומבולקה בסדרי בתי משפט לתעבורה. למעשה, לא יימצא צדיק אחד שיואיל להופיע במועד למשפט שלו ויימצאו הנאשמים מכתיבים את סדרי העבודה של בית המשפט".

בנוסף, לנגד עיני החלטת כב' ס' הנשיא אבן-ארי בע"פ 70159/00 קדישאי אביב נ' מ"י, בו דחתה כב' השופטת שטופמן בקשה לביטול שפיטה בהעדר, בה טען ב"כ המערער כי מדובר בשופט אשר דן בד"כ במשמרת אחה"צ, ולפיכך התייצבו הנאשם וב"כ בתאריך הדיון אחה"צ, ולא נתנו ליבם לכך שבשל חג החנוכה נקבע הדיון לשעות הבוקר.

פסקי הדין המצוטטים לעיל, עולים בקנה אחד עם החלטת כב' ביהמ"ש העליון בר"ע 418/85 רוקנשטיין נ' מ"י, פ"ד ל"ט III 279, בו נקבע כי לנאשם היה יומו בביהמ"ש, ומשלא טרח להתייצב מוטב כי ילין על עצמו ולא על אחרים.

כב' ביהמ"ש העליון הביע דעתו בשורה של אירועים אשר רוכזו ברע"פ 9142/01 סוריא איטליא נ' מ"י מיום 2.1.03. כב' המשנה לנשיא (כתוארו אז) השופט (בדימ') ת.אור קובע בין השאר בסע' 8 לפסק הדין:

"שיכחה של מועד הדיון לבדה, אפילו אם אירעה בתום לב, אינה יכולה להצדיק אי הופעה לדיון (ראו רע"א 418/85 הנ"ל). דין דומה יחול לגבי טעות משרדית של עורך הדין המייצג הנאשם או לגבי טעות הנובעת מחוסר תשומת לב של הנאשם עצמו..."

ראו לעניין זה גם רע"פ 10200/03 דביר שחוח נ' מ"י, מפי כב' השופט ג'ובראן.

יתירה מזאת, עניינו של המבקש קל יותר מהעניין אשר נדון בפני בית המשפט העליון ברע"פ 2945/03 רעבי רסלאן נ' מ"י, מיום 14.4.03. עת אישר כב' בית המשפט העליון החלטות הערכאות דלמטה, אשר קבעו כי אין לקבל טענת המבקש לביטול פסק הדין בנימוק של אובדן הדו"ח. בהחלטה הנ"ל אושר פסק הדין של שנתיים פסילת רשיון לנהג מונית (!!!).

לנגד עיני עמדת כב' בית המשפט המחוזי בת"א בסוגיה זו:

ראה ע"פ 70764/05 מלמד נ' מ"י, ע"פ 71086/05 דרור דקר נ' מ"י, וכן ע"פ 71671/04 חאלד נטור נ' מדינת ישראל.

כב' בית המשפט העליון דן בסוגיית השפיטה בהעדר, ברע"פ8102/06 רפאילוב נ' מדינת ישראל.

בפרשייה זו נדון עניינו של נאשם אשר היה טרוד בטיפול באשתו החולה. כב' בית המשפט העליון קיבל כמצב עובדתי כי:

"הסיבה להיעדרותו נגעה למצבה הרפואי הקשה של אישתו, אשר הייתה בהריון באותה עת, מצב אשר הביא את המבקש לבקש מחמו לטפל בענייניו המשפטיים. היות וחמו לא טיפל בנושא, לא התייצב המבקש ונשפט בהעדרו".