מדינת ישראל נ' ברכאת גסאן

גזר דין

בתיק זה הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בלא רישיון נהיגה, ועבירה נלווית של נהיגה ברכב בלא ביטוח, וזאת כאשר רשיון הרכב בו נהג פקע כשנתיים קודם לכן.

בתחילה הודיעו הצדדים על הסדר טיעון לפיו יידון הנאשם למאסר בן 45 ימים שירוצה בעבודות שירות בכפוף לאישור הממונה על עבודות השירות, אולם בהמשך הודיע הנאשם כי הוא חוזר בו מהסדר זה ומוותר על האפשרות לריצוי עונש בעבודות שירות.

לאחר שמשמעות הוויתור הוסברה לנאשם בדיון מיום 17.1.12, טענו הצדדים באופן חופשי, המאשימה עתרה לעונש מאסר בן 30 יום מאחורי סורג ובריח ועונשים נלווים.

הסניגור ביקש שלא להטיל על הנאשם עונש מאסר ופירט את מצבו האישי והמשפחתי.

אינני יכול לקבל כי מי שאינו מורשה בנהיגה ולא הוכשר לכך נוטל לעצמו את החירות לנהוג ברכב, פעולה שכרוכה בסיכון ומצריכה מיומנות. חומרת העבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה, הסכנה הרבה הטמונה בנהיגה ברכב על ידי אנשים שהינם בלתי מורשים, זאת בנוסף להיות עבירה זו לצערי נפוצה, מחייבים אותי להעדיף את האינטרס הציבורי של הרתעת הרבים מעל פני האינטרס האישי של הנאשם.

יתרה מכך, לזכות הנאשם אף לא עומדת הודאה בהזדמנות הראשונה, שכן בישיבה מיום 27.1.11 כפר הנאשם באשמה וטען כי ישב ברכב במושב הנהג, אך זאת כאשר הרכב במצב סטטי, לא מונע ואף ללא מפתחות. בטרם שמיעת הראיות נקבעה ישיבת תזכורת ובפרוטוקול מיום 27.1.11 נרשם במפורש כי "הסדר לאחר ישיבת התזכורת לא ייחשב כהודאה בהזדמנות הראשונה".

ביום 25.10.10 אמורות היו להישמע ראיות הצדדים בתיק אולם במועד זה הודיע הנאשם על חזרתו מכפירתו והצדדים הודיעו על הסדר. מאוחר יותר חזר בו הנאשם מההסדר שהוצג.

עיון בנסיבות המקרה מגלה כי ניידת המשטרה הבחינה ברכב נוסע באזור התעשייה בתמרה, כאשר לפתע סטה הרכב, עצר והנהג נמלט ממנו ואף הצליח להתחמק מהשוטר שרדף אחריו.

בנסיבות אלה, דומה כי חסד נעשה עם הנאשם שלא יוחסה לו עבירה נוספת מעבר לזו שבכתב האישום.

המדובר באירוע חמור וסבורני כי ההסדר שהוצע לנאשם הינו הוגן ואף מקל. הנאשם הסכים להסדר וחזר בו, אולם לא מצאתי בטיעוני הסנגור סיבה של ממש להקל עם הנאשם ולא לגזור עליו עונש של מאסר בפועל.

אשר על כן אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

*אני דן את הנאשם ל- 30 ימי מאסר בפועל.

 הנאשם יתייצב לתחילת ריצוי עונשו בבית המעצר קישון ביום 4.3.12 בשעה 8:30.