מדינת ישראל נ' בריק

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בתאריך 10/02/11 בהעדר המבקש.

סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 קובע, כי בית המשפט רשאי לבטל פסק דין שניתן בהעדר הנאשם, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

סעיף זה קובע כי הבקשה תוגש בתוך 30 ימים מיום שהומצא למבקש פסק הדין.

בתאריך 27/02/11 נשלחו למבקש הודעות בדבר הטלת הקנס ופסילת רישיון הנהיגה, בעקבות גזר הדין שניתן בתיק זה. ההודעות נשלחו לכתובת שציין המבקש במסגרת הבקשה שבפניי.

למרות זאת, הבקשה הוגשה בתאריך 14/06/11, מבלי שניתן טעם לשיהוי הממושך בהגשת הבקשה.

המבקש טען כי לא התייצב לדיון היות שלא הוזמן לדיון. ההזמנה לדיון נשלחה למבקש באמצעות דואר רשום לכתובת שציין בבקשתו זו. אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש", המהווה אישור מסירה כדין. אשר על כן, הנני קובעת כי המבקש הוזמן לדיון כדין.

המבקש לא ציין סיכויי הגנה, כנדרש בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר.

הענישה שהוטלה על המבקש הינה במתחם הסבירות ובהתאם למדיניות הענישה הנוהגת. משכך לא נגרם למבקש עיוות דין כתוצאה ממתן פסק הדין בהעדרו.

אשר על כן, הבקשה לביטול פסק הדין נידחת.

פסק הדין יוותר על כנו.

תקופת הפסילה תחושב מיום הגשת התצהיר, קרי: מתאריך 14/06/11, ובמצטבר לכל פסילה אחרת שהוטלה על המבקש.

ניתנה היום, י"ז סיון תשע"א, 19 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: