מדינת ישראל נ' ברין

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 9.1.12, הודעת תשלום קנס בגין שימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית המותקנת ברכב, בעת שהרכב בתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 21.1.13, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העיד רס"מ חמו אלברט, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 9.1.12, בסמוך לשעה 14:40, נהג הנאשם באופנוע בתל אביב, ברחוב דרך שלמה, מכיוון מערב לכיוון מזרח ובהגיעו לצומת עם רחוב צ'לנוב, נצפה על ידי עד התביעה כאשר טלפון נייד מונח בתוך הקסדה שחבש לראשו.

העד הורה לנאשם לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" כלום".

על פי גרסת הנאשם, הוא נהג כאמור, אך אין מדובר בעבירה, שכן אם הטלפון מונח בתוך הקסדה ומכוון למענה אוטומטי אחרי 3 צלצולים, כמוהו כאוזניה לכל דבר ועניין. לטענתו, הטלפון מונח באופן שכזה, שאינו יכול ליפול, גם בתנועה חדה של הראש. הנאשם הדגים זאת באולם בית המשפט.

ב"כ הנאשם טען כי כוונת המחוקק בתקנה שבנדון, הייתה כי נהג יהיה מרוכז בנהיגה, שתי ידיו תהיינה פנויות לאחוז בהגה הרכב או בכידון הרכב והטלפון הנייד יהיה מונח כך שלא יוכל לזוז במהלך הנסיעה.

לשיטתו, הנחת הטלפון הנייד בתוך הקסדה, באופן שהניח אותו הנאשם, עומדת בכל הדרישות לעיל ולכן, אין מדובר בעבירה.

עוד טען ב"כ הנאשם, כי ניתן לראות בקסדה של הנאשם, כחלק מרכבו ומכאן שטלפון המונח בקסדה, באופן שמונע ממנו תזוזה, כמוהו בטלפון נייד המונח בהתקן ברכב.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים, אני דוחה את פרשנות ההגנה לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, תוך שאני מאמצת דבריו המלומדים של עמיתי, כבוד הש' מלמד, בתת"ע 5216-06-11, מ"י נ' חתוכה, שעניינו זהה לחלוטין למקרה שבפני:

"פירוט הטענות של הנאשמת, מסתכם בפסיקה שהוגשה לבית המשפט ממנו נקבע כי שעה שאדם שם טלפון בתוך קסדה שמוחזקת בקסדה מלאה, הרי שהוא לא מבצע עבירה לא לפי תקנה 28 (ב) ולא לפי תקנה 21 (ג). כמו כן הפנתה הנאשמת את בית המשפט לפסק דין אהובה לוי לפיו נקבע כי ניתן להשתמש באוזניה תוך שימוש בטלפון נייד.

נוסח תקנה 28 לפני תיקון החוק היה כדלקמן:

"חובה להחזיק בהגה או בכידון 28 (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

(ב) האמור בתקנת-משנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב"

תקנה 28 (ב) תוקנה בתיקון מס' 6630 מיום 20.12.2007 עמ' 217 – תק' (מס' 3) תשס"ח-2007; תחילתן ביום 1.4.2008. נוסחה החדש של תקנה 28(ב) הינו כדלקמן:

28 (ב) (1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;

(ב) לא ישלח או יקרא מסרון (S.M.S);

השינוי בחקיקת המשנה למעשה הביא לנתק בין החובה להחזיק את ההגה בשתי ידיים ואיסור השימוש בטלפון בשעת נהיגה. התקנה החדשה למעשה כוללת שני איסורים חלופיים. האחד, הינו נהג לא יאחז בטלפון בשעת נהיגה. האיסור השני, איסור שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בשעה שאדם נוהג. למעשה מדובר באיסורים אינהרנטיים לדברים האסורים בנהיגה, מלבד תפעול הרכב לצורך נהיגתו הבטוחה. איסורים אלו לא תלויים יותר בהתנהגות הנאשם ואחיזתו בהגה או בכידון.