מדינת ישראל נ' ברגות(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב אישום בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 (2 עבירות).

על פי המפורט בכתב האישום, ביום 17.5.13 בשעה 16:54, שהה הנאשם בהיותו תושב זר, ברחוב מנחם בגין 1 ברעננה.

ביום 10.3.13 בשעה 14:30, שהה הנאשם בהיותו תושב זר, ברחוב רמז 29 בנתניה.

2.בטיעונים לעונש טען ב"כ המאשימה כי הנאשם יליד 1991, הורשע בשתי כניסות לישראל שלא כחוק, וכל פעם נתפס ברעננה.

מדובר בפגיעה ביכולתה של מדינת ישראל לקבוע מי יכנס בשעריה ובכך- למנוע סיכון ביטחוני פוטנציאלי.

בעפ"ג 39275-09-12 מדובר בשלוש כניסות לישראל, לגבי נאשם ללא עבר פלילי, ובימ"ש קבע כי טווח הענישה צריך לכלול בנפרד כל כניסה ומשית עליו חודשיים מאסר.

בעפ"ג 46768-04-13 מדובר בשלוש כניסות לישראל, כאשר קדמו להן שתי כניסות בהן נתפס, הורחק, ולא הועמד לדין. דובר בנאשם שהינו בחור צעיר ללא עבר פלילי שבא לעבוד ובימ"ש מחוזי קבע שזו לא טענה לקולא, וגזר מאסר של חודשיים.

המתחם צריך להיות בין חודש לשישה חודשים לגבי כל עבירה.

יש צורך להרתיע בעבירות אלה, הן את היחיד והן את הרבים.

בנסיבות אלה, הביע צער על מעשיו כל פעם מחדש, וכן הוזהר בגינם כל פעם.

לאור האמור, ולאור העובדה שאין עבר פלילי קודם, יש להשית עליו עונש ראוי של חודשיים מאסר בפועל, ומע"ת.

לעומת זאת טען ב"כ הנאשם לעונש כי במסגרת הסדרי טיעון הושתו 35 ימי מאסר בגין שתיים-שלוש עבירות של כניסה שלא כחוק.

כמו כן בעפ"ג 44287-02-13 קבע בימ"ש המחוזי כי המתחם צריך להיות בין 10 ימים ל-4 חודשים, ונגזרו על הנאשם שם 14 ימי מאסר.

בנסיבות אלה, מדובר בנאשם צעיר, בן למשפחה מרובת ילדים, שנכנס למטרות פרנסה. יש לו פזילה בעין, צריך לעשות ניתוח, ולכן נכנס על מנת לעבוד ולהרוויח כסף כדי לממן את הניתוח.

לנאשם אין עבר פלילי, וכן לא בוצעו עבירות נלוות.

הנאשם עצור מיום 17.5.13.

לאור האמור, מתבקש בימ"ש לגזור עליו 35 ימי מאסר, בהתאם להסדר אליו הגיעה התביעה ביום 2.4.13 בת"פ (כ"ס) 48061-03-13, לפי כלל אחדות הענישה.

3.הכרעה

בהתאם לסעיף 40ב לחוק העונשין , תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), העיקרון המנחה בענישה כיום הינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.