מדינת ישראל נ' בראזי(עציר) ואח'

גזר דין

כתב האישום תוקן במסגרת הסדר טיעון והנאשם הודה בעובדותיו. על יסוד הודייתו, הורשע נאשם 2 [הנאשם] בסיוע להצתה - עבירה על סעיף 448 (א) רישא + 31 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [החוק]. לבקשת הצדדים ועל מנת לאפשר השלמת תסקיר בעניינו, הופרד הדיון ודינו של נאשם 1, אחיו של הנאשם, נגזר עוד ביום 28.11.13.

עובדות כתב האישום המתוקן

על רקע סכסוך בין הנאשמים לבין משפ' הייב, המתגוררת בסמוך אליהם בכפר שעב [הכפר], הגיעו הנאשמים ב- 18.5.13 בסביבות השעה 01:45 ברכבו של הנאשם [הרכב] עד לשער בית הייב, יצאו מהרכב וזרקו בקבוקי בירה לעבר הבית. בני משפחת הייב יצאו לקראתם והנאשמים הוציאו מהרכב בלון גז לבישול, פתחו את הבלון, גלגלו אותו לתוך חצר בית משפחת הייב וכן זרקו בקבוקי בירה לכיוונם של בני משפחת הייב. במקום התפתחה תגרה, לאחריה ברחו הנאשמים ברכב בו נהג הנאשם.

בסביבות השעה 02:00, לאחר שנאשם 1 החליט להצית רכבים השייכים לבני משפחת הייב והנאשם החליט לסייע לו בכך, הגיעו השניים לתחנת דלק יבור, הנמצאת בסמוך לכפר. נאשם 1 מילא שני בקבוקי פלסטיק של ליטר וחצי בדלק [הבקבוקים] והם חזרו לכפר ונסעו למקום חניית משאית, השייכת למעסיקו של כאמל הייב, בה עושה האחרון שימוש [המשאית]. הנאשם החנה את הרכב בסמוך למשאית, נאשם 1 יצא מהרכב, בידו אחד הבקבוקים, ניפץ באמצעות אבן את החלון הימני של המשאית, שפך דלק מהבקבוק לתוך תא הנוסעים ושילח במשאית אש במזיד. המשאית עלתה באש וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים כבדים. לאחר מכן נסעו הנאשמים ליער ואחר הגיעו בסמוך לבית משפחת הייב, במטרה להצית רכב נוסף השייך לעיסאם הייב, אלא שתוכניתם סוכלה והם נמלטו ברכב, לאחר שהבחינו בניידת משטרה ובבני משפחת הייב שנאספו במקום.

תסקיר שירות המבחן

הנאשם רווק כבן 27, סיים 11 שנות לימוד. כיום הוא שוהה במעצר בית בתנאים מגבילים, תחת פיקוחם של אחותו וגיסו בביתם שברהט. קודם למעצרו, התגורר בכפר שעב עם משפחתו ועבד באורח מזדמן. בגיל 15 נאלץ לעזוב את ביה"ס ולצאת לעבוד, לנוכח המצב הכלכלי הקשה בבית. הוא עבד בעבודות שונות בתחום הבניין והשיפוצים והגינון לפרקי זמן קצרים. לדבריו, לפני כשנתיים, נפגע באחת מעיניו במהלך עבודתו והדבר הוביל לירידה משמעותית בראיה ולהגברת הקשיים שלו להתמיד בעבודה באופן סדיר.

הוא הרביעי בסדר הלידה, מבין 7 אחים. אביו עבד כנהג משאית במשך כ- 30 שנה עד שעזב את העבודה בשל תלונות על כאבי גב ובעיות רפואיות נוספות. הנאשם מסר כי אביו נהג לצרוך אלכוהול בכמויות גדולות ונעדר עקב כך הרבה מהבית. אימו עקרת בית. גם אחיו אינם עובדים – אח אחד בשל בעיות בריאותיות בגין נזקי התמכרות לאלכוהול, אח אחר (נאשם 1) מרצה עונש מאסר בגין מעורבותו בתיק זה.

לדברי הנאשם, בגיל 18 החל לצרוך סמים מסוג חשיש, שלא השפיעו על תפקודו ומאז הסתבכותו בעבירת סמים לפני כשנה, הפסיק לצרוך סמים. עוד מסר כי מגיל 17 החל לשתות אלכוהול ולדבריו חדל מכך כי הדבר השפיע לרעה על תפקודו.

מגיליון הר"פ שלו, עולה כי בשנת 2012 הורשע בהחזקת סמים לצריכה עצמית. בנוסף יש לו תיק מב"ד מתאריך 18.1.13, בו הוגש נגדו כתב אישום בעבירות נשק.

בהתייחסו לעבירה דנן, שלל סכסוך קודם בין משפחתו למשפחת המתלוננים. לטענתו, באותו יום אחיו (נאשם 1) שתה משקאות משכרים והתעורר ויכוח, שכלל קללות וצעקות בינו לאחר, ממשפחת הייב. בעידוד אביו הוא יצא כדי להפריד בין הניצים והסיע את אחיו לתחנת דלק הסמוכה למקום מגוריהם עד שיירגע המצב. לדבריו, לא הבחין שאחיו מילא שני בקבוקים בדלק. בחזרתם, ביקש ממנו אחיו, לעצור לו והוא לא שם לב שבאותו זמן אחיו הלך ווהצית את המשאית, כמתואר בכתב האישום. הואיל וכאמור שולל מעורבות פעילה בביצוע העבירה ותולה את כל יהבו בחוסר תשומת לב למעשיו של אחיו, התקשה לקחת אחריות.

אציין כי בדיון לאחר שהוגש התסקיר, שב הנאשם והודה בכל עובדות כתב האישום המתוקן.

נטען שכיום קיימת רגיעה עם משפחת המתלוננים. ניסיונות שירות המבחן ליצור קשר עם המתלוננים כדי לאמת זאת ולעמוד על אופי הסכסוך, לא הסתייעו.

להתרשמות שירות המבחן, מדובר באדם בעל יכולת וורבאלית תקינה, שנחשף מילדות לתרבות שוליים ולהתנהגות עבריינית. הוא התקשה לרכוש מיומנויות ויכולת אדפטיבית לנהל אורח חיים יציב וסתגלני. ניכרת חוסר יציבות תעסוקתית וקושי להתייחס באופן מעמיק לשימוש שעשה בסמים ובאלכוהול. נראה גם שהפגיעה הפיזית, שהשפיעה על מראהו וגרמה לכך שהיה מושא ללעג של הסובבים, תרמה להעמקת קשייו הרגשיים, לחוסר ביטחון, לפגיעה בדימוי גוף ולתחושת קרבנות ותסכול.

את התנהלותו באירוע תופס כחיובית, כמי שעשה מאמץ לפשר בין הצדדים ולהרגיע את הרוחות. בפני שירות המבחן טען כי אינו נוהג להגיב באלימות משום סוג שהוא והתקשה לבחון בצורה ביקורתית את התנהלותו ופגיעתו באחרים. עוד נראה, כי מתקשה להפעיל שיקול דעת עצמאי ובעת ביצוע העבירה הושפע מאלמנטים תרבותיים, שבאו לידי ביטוי במה שמצופה ממנו בתוך המסגרת המשפחתית.

לנוכח מאפייניו האישיותיים, היותו משופע מהמטען החברתי והתרבותי שבו גדל, הקושי שלו לבחון את דפוסי התנהגותו השליליים ואלטרנטיבות אחרות, נטייתו לצמצם את צריכת הסמים והאלכוהול שלו, הכחשתו את העבירה ועוד, נאמר עליו "שקיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פורצת גבולות ותוקפנית מצדו".

לעניין הטיפול, קשיי המפקחים ללוותו לשירות המבחן, גרמה לכך שהתקשה להופיע למפגשים הקבוצתיים ולא הצליח להשתלב בטיפול. הוא לא הביע צורך בהתערבות טיפולית ולפיכך שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית לגביו.

בהתחשב בכל האמור, שירות המבחן סבור כי קיים צורך להעביר לו מסר הרתעתי ומציב גבולות, בדמות עונש מאסר בפועל וזוהי אפוא המלצתו.

ראיות לעונש וטיעוני הצדדים