מדינת ישראל נ' בראון

גזר דין

הנאשם בפני הורשע על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א) ו- 39א לפקודת התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה"); ועל תקנה 169א לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961.

תמצית הטענה העובדתית היא, כי בתאריך 05.11.10 בשעה 03:20 או בסמוך לה, נהג הנאשם ברחוב החבצלת בירושלים, בהיותו שיכור. בבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף, נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף שלו הינו מעל 400 מיקרוגרם.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 30.03.11 ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשם את עונש המינימום הקבוע בחוק. ההגנה ביקשה אחרת.

במקרה שלפנינו מדובר בנאשם בן 29, רווק ומתגורר בירושלים. בתום סיום לימודיו התיכוניים, התגייס לצה"ל ושירת כלוחם במודיעין שדה. כיום הנאשם לומד באוניברסיטה הפתוחה ברמת גן.

בטיעונים שהוגשו על ידי ב"כ הנאשם הוסבר כי שלילת רישיונו של הנאשם תקשה על הצלחתו והתנהלות היום יומית ותפגע באופן משמעותי ביכולתו להשתכר. זאת ועוד ב"כ הנאשם עמד בטיעוניו על הבעייתיות הקיימת במכשיר הינשוף.

שירות המבחן התרשם באופן חיובי מהנאשם ומצא אותו מתאים לביצוע צו שרות לתועלת הציבור ובנה לו תוכנית בהיקף של 250 שעות, אותן יבצע בתחנת כיבוי אש במתנ"ס גוש- עציון בתפקידי עזרה לצוות המקצועי.

מן הראוי להדגיש כי הנאשם בעניינו לא נתפס על מכונית, אלא על קטנוע קטן. ברור כי הסכנה לציבור פחותה הרבה יותר מאשר אם היה נוהג על רכב רגיל. אי אפשר להתעלם מכלי הרכב שבו נתפס הנאשם. נציין כי הנאשם היה מוכן בשמחה להיפסל רק על כלי רכב דו-גלגלי אולם אין אפשרות לסיווג.

לאור מכלול הדברים האמורים מעלה, הגעתי למסקנה כי מן הראוי להטיל על הנאשם את עונש המינימום, אך תוך הטלת חלקו על תנאי, בהתאם לסמכותו של בית המשפט. זאת, לאחר ששמעתי את הצדדים וטיעוניהם, ולאחר ששקלתי את האינטרס הציבורי במניעת נהיגתם של נהגים שיכורים, ולאור נסיבותיו האישות של הנאשם, הודאתו באשמה ואמצעי הענישה התחליפים.

לסיכומו של דבר, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

פסילה של שנתיים ימים, מתוכם ירוצו בפועל תשעה חודשים, בניכוי 30 ימים בהם נפסל מנהלית. שיחושבו החל מיום 10.07.11 (בו הפקיד הנאשם את רישיונו). יתרת חמישה עשר החודשים, יהיו על תנאי למשך שלוש שנים אם ינהג בזמן שכרות.

250 שעות לתועלת הציבור, אותן יבצע בתחנת כיבוי אש במתנ"ס גוש- עציון בתפקידי עזרה לצוות המקצועי. הפיקוח ייעשה על ידי שירות המבחן. אם יהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, שירות המבחן יבצע את השינוי וידווח על כך בכתב לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את השל"צ ולגזור את דינו מחדש.

למרות שלא הוטל עליו עונש של מאסר על תנאי, הנאשם מוזהר כי העונש על נהיגה תחת השפעת אלכוהול בפעם שנייה, הוא מאסר בפועל.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לתביעה, לב"כ הנאשם עו"ד שניאור ולשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"א, 28 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: