מדינת ישראל נ' בר שלמה

הכרעת דין

  1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28 (ב) ל תקנות התעבורה התשכ"א -1961.  

2.          עפ"י הנטען בכתב אישום,  בתאריך 27/03/09 שעה 12:55 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 7034366 בכביש 40 ק"מ 255 כשהוא משתמש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית. 

            תגובת הנאשם לדו"ח היתה: "לא דיברתי בוא תבדוק את השיחות. החזקתי עוגיה, הייתי במשמר האזרחי. לא היה מוכן לבדוק תדפיסי שיחות, אכלתי עוגיה".  

3.          בהקראה טען הנאשם: "לא מודה, אכלתי עוגיה ותפס אותי. הראיתי לו שיש לי פירורים על החולצה. הטלפון לא כסוף כמו שכתוב בדו"ח, אלא שחור".  

4.          בישיבת ההוכחות העיד מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח , שגיא משה, עת/1, והנאשם העיד מטעם ההגנה.

5.          בעדותו חזר עת/1 על האמור בדו"ח והעיד כי בעת שעמד סטטי עם הניידת על הכביש בניצב לכביש 40 לכיוון דרום, הבחין ברכב הנאשם שנסע בנתיב ימני לדרום וראה את הנאשם כשהוא מחזיק ביד ימין טלפון נייד כ-10 ס"מ מפיו. העד מיד נסע בעקבותיו ושמר על קשר עין רצוף עמו עד לעצירתו.

בחקירתו הנגדית סיפר העד, כי הבחין שמכשיר הטלפון היה כסוף. גרסתו לא הופרכה בחקירה נגדית.  

הנאשם שבחר להעיד, סיפר בעדותו , כי מכשיר הטלפון היה מונח על המושב שלידו (עמ' 3 ש' 5) והוא לא דיבר בטלפון. בהמשך שינה גרסתו והעיד כי הטלפון היה מונח בין שני הכיסאות (שם ש' 27). לטענתו,  מכשיר הטלפון אינו כסוף כולו, והשוטר לא יכול היה להבחין בו.

לגרסתו, הוא לא עשה בטלפון כל שימוש, אלא הודה כי לא אחז ההגה בשתי ידיו ואכל עוגיה.  

לאור עדות הנאשם, ביקשה התביעה להזהיר הנאשם במהלך ישיבת ההוכחות כי יכוון הגנתו

גם לעבירה של נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21.

8.אני נותנת אמון בעדותו של השוטר שהבחין שהנאשם מחזיק במכשיר טלפון סמוך לפיו. העד סיפר כי, מכשיר הטלפון אותו ראה היה כסוף. הנאשם הודה בעדותו, כי מכשיר הטלפון שהיה ברשותו היה כסוף בחלקו. כמו כן, הנאשם הודה שהחזיק בידו דבר מה בסמוך לפיו ובכך מחזק את גרסת עד התביעה. גם הסתירה בעדות הנאשם באשר למקום המצאותו של הטלפון - על המושב לצידו או בין שני המושבים הקדמיים כמפורט בסעיף 6 לעיל, מחזקת את גרסת התביעה.

9.כבר נפסק לא פעם, כי בעבירות התעבורה מסוג העבירה הנדונה, ניתן להרשיע הנאשם על סמך עדותו היחידה של השוטר, שהבחין בביצוע העבירה, אולם זאת בתנאי שאין סתירות בה ואין תמיהות.

ערה אני לעובדה, כי הרשעת הנאשם במקרה דנן נובעת מעדותו היחידה של עד התביעה, אולם עדות זו מסתייעת בעדותו של הנאשם בבית המשפט, על כן ניתן להרשיעו על סמך עדות השוטר בלבד.

10.סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר, המיוחס לנאשם בכתב האישום. לפיכך אני מרשיעה אותו בעבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בניגוד לתקנה 28 (ב) ל תקנות התעבורה התשכ"א -1961.

ניתנה והודעה היום כ"ג כסלו תשע"ב, 19/12/2011 במעמד הנוכחים.

לאה שלזינגר שמאי, שופטת

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

מדובר בשימוש בטלפון נייד ללא דיבורית.