מדינת ישראל נ' בר אל ואח'

בא-כוח התובעת: עו"ד שחר נוביק

בא-כוח הנתבעות: עו"ד לירן אקוקא

פסק דין

כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 26.10.2009 בשעות הבוקר, ניזוק רכב צבאי מסוג מאזדה טנדר ורכב אזרחי מסוג טויוטה לנד-קרוזר (להלן – הרכב האזרחי). התאונה אירעה בעיקול חד, בכביש גישה שבין ירוחם למכתש הגדול, בעוד ששני כלי הרכב נסעו בשני כיוונים מנוגדים. הצדדים חלוקים בשאלה, מי מהנהגים אחראי לתאונה ולנזקים שנגרמו לרכב הצבעי.

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר. בדיון היום העידו הנהגים המעורבים ונוסע נוסף שנסע ברכב הצבאי. בתום הדיון הסכימו הצדדים שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה, בהתאם לסמכות בית המשפט לפסוק כאמור לפי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

נהג הרכב הצבאי והנוסע הנוסף שנסע עימו העידו שבמהלך נסיעתם בעקומה שמאלה, הגיחה נהגת הרכב האזרחי (הנתבעת 1) וכי מאחר שנכנסה אל תוך מסלול נסיעתם, נאלץ הנהג לחמוק ימינה, אך תוך כדי כך התנגשו שני כלי הרכב. הרכב הצבאי ניזוק בקצה הדופן השמאלית האחורית ואילו הרכב האזרחי ניזוק בפינה הקדמית הימנית. הנתבעת 1 העידה שבמהלך העיקול המתואר, הבחינה ברכב הצבאי בתוך נתיב נסיעתה, הנהג אכן ניסה לחמוק ימינה, אך התנגש ברכבה במהלך סטייתו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בתמונות נזקי הרכב הצבאי (אלו שצורפו לכתב התביעה וזו שהוגשה – נ/1), בתמונות המקום (נ/2, צילום הרכב האזרחי סמוך לאחר התאונה, ותמונות המקום שצולמו לאחרונה – נ/3 עד נ/5), הגעתי לכלל מסקנה שאין מקום להעדיף את גרסת נוסעי הרכב הצבאי. מאחר שנטל הראיה על התובעת, והיא לא עמדה בנטל זה, הרי שדינה של התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים עבור שכר-טרחת עורך-דינם ועבור הוצאות המשפט סך של 3,000 ₪.

ניתן היום, ב' תמוז תשע"א, 04 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: