מדינת ישראל נ' בר אור(עציר)

גזר דין

1.הנאשמת הורשעה על פי הודייתה בכתב אישום מתוקן בתיק זה בעבירות של תקיפה כדי לגנוב – עבירה לפי סעיף 381 (2) לחוק העונשין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין, נהיגה ללא רשיון רכב – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ונהיגה ללא פוליסת ביטוח – עבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

על פי האמור בכתב האישום המתוקן, הנאשמת קשרה עם קטין לבצע עבירת גניבה, תוך תקיפת אזרחים לצורך השגת ממונם וביום 17.11.2010 הסיעה את הקטין וכן את בתה אשר גם היא קטינה ברכבה, בנסיון לאתר קורבן למזימת הקשר. הנאשמת הגיעה עם רכבה סמוך למרכז קניות, שם הבחינו במתלוננת, הנאשמת עצרה את רכבה, הקטינים ירדו ממנו, היא המתינה להם ברכב, הקטינים עקבו אחר המתלוננת, הקטין תקף את המתלוננת בכדי לגנוב את ארנקה, חטף ממנה את ארנקה והוא והקטינה נמלטו ברכבה של הנאשמת אשר הסיעה אותם מהמקום לאחר ביצוע העבירה. הארנק נתפס והושב לבעליו, לאחר שהנאשמת והאחרים נתפסו.

בנוסף, במהלך חקירתה בתחנת המשטרה בפני חוקר משטרה, הכשילה הנאשמת את השוטר, בכך שמסרה הודעה, לפיה בתה הקטינה השתמשה ברכבה ללא רשות.

בנוסף, במעמד האמור נהגה הנאשמת ברכב ללא רשיון רכב וללא תעודת ביטוח בתוקף.

2.הנאשמת צירפה תיק נוסף - ת.פ. 8047-03-11, במסגרתו הודתה בכתב אישום מתוקן המייחס לה תקיפה חבלנית בצוותא חדא – עבירה לפי סעיף 380 + 382 (א) לחוק העונשין, בכך שביום 07.11.2010, בבית ספר, בעקבות תגרה אשר פרצה בין בתה של הנאשמת, אשר היא קטינה לבין קטינה אחרת, הגיעו הנאשמת וקטין אחר אל מתחם בית הספר, שם פגשו בקטינה האחרת, בתה של הנאשמת התקרבה אל הקטינה האחרת והשתיים החלו להכות האחת את השניה ומיד ובסמוך הנאשמת בצוותא חדא עם הקטין ועם בתה הקטינה תקפו את הקטינה האחרת, בכך שמשכו בשערותיה, כופפו את ראשה לרצפה והיכו את הקטינה האחרת באמצעות ידיהם בפלג גופה העליון, שרטוה ונשכוה בזרועה הימנית וכתוצאה מכך נגרמו לקטינה האחרת חבלות של ממש בדמות שריטות באזור הצוואר, אשר דיממו, סימן כחול בידה הימנית וסימן נשיכה על זרועה הימנית.

3.הנאשמת ילידת 1972 והיא נעדרת עבר פלילי.

4.הנאשמת נשלחה לקבלת תסקיר שירות מבחן. התסקיר מתאר את נסיבות חייה של הנאשמת אשר לא יפורטו מפאת צנעת הפרט. אומר בתמצית כי הנאשמת הם ל-6 ילדים קטינים, 4 גרים עימה ואחד מהם סובל מנכות.

במהלך הקשר עם שירות המבחן שולבה הנאשמת בקבוצה טיפולית, הגיעה בקביעות ושירות המבחן מתרשם כי עברה תהליך מעמיק של בחינה עצמית והחלה אף בקורס לניהול עסק קטן ויש לה תוכניות לעסוק בקוסמטיקה בעתיד באופן עצמאי.

שירות המבחן מתרשם מקשיים במצב המשפחתי והכלכלי, אך לא מוצא מאפיינים עבריינים מושרשים ומציין כי ניכר כי הנאשמת משקיעה מאמץ להפגין את חלקיה החיוביים והמתפקדים, תוך רצון לתפקוד נורמטיבי.

בקשר עם שירות המבחן שיתפה פעולה באופן מלא.

ביחס לעבירות מציין שירות המבחן כי הנאשמת מודה בביצוע ולוקחת אחריות ותיארה את הנסיבות אשר קדמו לביצוע העבירות בתיק זה כמאופיינות במצוקה כלכלית קיצונית, עקב אי קבלת תשלום מזונות.

שירות המבחן מציין כי הנאשמת הביע חרטה ובושה על מעורבותה כאמור, תוך שהיא מציינת כי התנהגות זו אינה מאפיינת אותה.

שירות המבחן מציין כי כיום ניכר, לאחר שהנאשמת שילמה מחיר כבד אישי וחברתי, בושה מילדיה ומעצר בפועל ומעצר בית, שהנאשמת מודעת ביתר שאת לסיכון באי הפעלת שיקול דעת במצבי משבר.

שירות המבחן מתרשם כי כיום ובעקבות ההליך המשפטי והקשר עם גורמי הרווחה, הפיקה הנאשמת לקח ראוי וכוונותיה לקיים אורח חיים תקין הינן אמיתיות.

למרות חומרת העבירות ממליץ שירות המבחן לא להחמיר עם הנאשמת ולהטיל עליה ענישה מותנית, צו של"צ בהיקף 300 שעות וצו מבחן.

שירות המבחן מעריך כי ענישה בפועל או מאסר בעבודות שירות יסכלו את יכולות הנאשמת להשקיע בטיפול בילדיה הצעירים ובפרט בבנה בן ה-7 ויקשו על השקעתה בלימודים ועל יציאה לעצמאות כלכלית ועתידית.

יש לציין כי קצינת המבחן התייצבה לדיון אשר נקבע לטיעונים לעונש והוסיפה כי הראיה השיקומית חשובה גם מבחינת הקטינים ושבה והמליצה על ענישה שיקומית חינוכית והדגישה את תהליך הפקת הלקחים.

5.ב"כ המאשימה מדגיש את החומרה בשני האירועים.

ב"כ המאשימה מבקש שלא לאמץ את המלצות שירות המבחן והמאשימה עותרת לענישה בדמות מאסר בפועל אשר היא מסכימה כי ירוצה על דרך עבודות שירות ומבקשת כי זה יהיה ברף הגבוה, מאסר על תנאי וקנס.