מדינת ישראל נ' בקרמן

החלטה

בפניי בקשה מיום 13/6/10 לביטול הכרעת דין וגזר דין, שניתנו ביום 3/6/10 בהעדר המבקש.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש לא קיבל כל הזמנה לדיון. המבקש ביקש כי ההזמנה תשלח לכתובת סנגורו. ב"כ המבקש מוסיף וטוען כי הוא לא שקט על שמריו ובירר מספר פעמים לגבי מועד הדיון ואף שלח בקשה לדחיה לבית המשפט עם יפוי כח לגבי מועד הדיון שהיה אמור להיות בחודש פברואר 2010, אולם לטענתו כל העת נמסר למשרדו כי התיק לא הוגש לבית המשפט, כך גם ביום הדיון עצמו- 6/6/10, נמסר למשרדו של ב"כ המבקש כי התיק לא הוגש לבית המשפט, ובכל זאת נדון התיק באותו היום.

ב"כ המבקש טוען כי המבקש כופר באשמה וכי לא בכדי ביקש להשפט על הדו"ח. לטענתו, המבקש לא נהג במהירות המיוחסת לו וכי מדובר במצלמה אשר לגבייה קיימת חובת כיול ואילו המצלמה במקרה זה לא היתה מכוילת כדין.

ב"כ המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה.

לטענת המשיבה, לא ניתן להתייחס לאמור בבקשה שכן אין במערכת דותן תיעוד לפניה כלשהיא. כמו כן, המדובר בדו"ח מסוג הזמנה לדין ולכן לא הוגשה כל בקשה להישפט. זאת ועוד, ההזמנה לדין נשלחה בדואר רשום והומצאה לו ומשכך אין הצדקה לביטול גזר הדין.

לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה ובתגובה לה, החלטתי הינה כדלקמן:

אמות המידה המנחות את בית המשפט בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין קבועות בסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הקובע כדלקמן:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע."

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פד נז(6) 793, 803 קבע ביהמ"ש כדלקמן:

"הסעיף קובע שני טעמים המצדיקים ביטול פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המבקש במשפטו או גרימת עיוות דין למבקש תוצאה מאי ביטול פסק הדין. התנאים אינם מצטברים. יוצא, שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט בפניו, בית המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבותו נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו".

במקרה שלפנינו, התרשמתי כי למבקש סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון.

עיון בתיק מעלה כי לא מצויה בתיק כל אינדיקציה לזימון המבקש לדיון. אולם המבקשת בתגובתה מציינת כי ההזמנה לדיון נמסרה כדין למבקש , אולם לא צורפה לתגובה כל אינדיקציה למסירה לעיון בית המשפט.

זאת ועוד, מצאתי כי במקרה זה עשוי להיגרם לנאשם עיוות דין. ב"כ המבקש טען בבקשתו כי המבקש לא נהג במהירות המיוחסת לו וזאת בשל אי כיול המצלמה, אשר לגביה קיימת חובת כיול. המדובר בטענת הגנה טובה שיש בה לצדיק ביטול פסק הדין .

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 3/6/10.

אני קובע התיק למענה ליום 13/3/11 שעה 16:00.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תש"ע, 27 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: